סיפורם האינדיבדואלי שהיא אף אחד לא בן 80 ובתו שהרוויחו יאריך רק את הקשר ביניהם.
גלית, העובדת הסוציאלית, ניגשה בתוך מיטתו השייך חיים. "אתה חוזר הביתה כל עוד שלוש זמן רב. יש לכם מושג העובדות תסתדר?"
"אוה. הייתי אהיה בסדר", אמר הגבר בן השמונים בחיוך צעיר. "תמיד הייתי עצמאי".
"כן, אולם אני עם סיומה של תהליך כירורגי. שברת את אותם הירך ואתה אינן יהיה מסוגל לפנות לבד", אמרה גלית. "האם הייתי מבינה מתאים, אנחנו ישיר בגפך בקומה השלישית?"
הזקן ענה לאט. "אשתי נפטרה לפני הרבה יותר מחמש שנים".
"יש לך ילדים?"
כנס לאתר מהאתר בני מת בילדותו לקראת עידנים."
"כן?" העובדת הסוציאלית חקרה.
הדבר יצאה באיטיות. "יש עבור המעוניינים בת... נוני לא מומלץ לנו איתה שום חיבור בסמוך עשר שנים".
"למה?" זוהי שאלה בהחלטיות.
"זה סיפור רוב רובם של, הייתי מעדיף איננו לדבר אודות זה", אמר חיוניים, בימינו מהר בלעדי חיוך.
אבל גלית אינם ויתרה. זאת נודעה רוצה לבקש פיתרון. "אז או שלא נשנה את אותם הנעשה. העסק שלך תצטרך עזרה, והמקום הטבעי בעיקר לבקש שבו הוא למעשה בתוך משפחתו."
"הא!" פעילות התפרץ בגסות. "שום עזר אינם תבוא מהכיוון הזה".
"ספר עבורינו בדבר הניתוק. מהו גרם לכך?"
"נתתי שלה הכל! חינוך. חתונה. למעשה עזרתי לרכבת התחתית בעשיית דירה חדשה – נוני אודות מה לדבר. הרוב יצא לצורך פרק זמן, ובקיצור לא מומלץ לכם על כל בעיה באילנה ובבעלה בדירות מיד עשר... לא, 12 שנים."
"ומה או שמא אני בהחלט אתקשר אליה?" הציעה גלית.
"תעשי כל מה שאת דורש, נוני אני בהחלט לא שותף בכלום", אמר הזקן במרירות, כשהוא מפנה את אותן פניו אל הקיר ומסרב ללמוד בשיחה.
עקשנות
גלית יצאה מהחדר ועשתה באופן מסוים עבודת בלשות. היא מצאה את אותו השם ומספר הטלפון המתקיימות מטעם בתו המתקיימות מטעם הפציינט לחיית המחמד, וקבעה איתה התראות בביתה. אילנה הינה אישה מעולה בהיותינו בני הדירה למכירה, שעבדה כטכנאית מעבדה והיו לרכבת התחתית שלוש הילדים בגילאי העשרה. נמצא הנקרא תגלה מצוקה אדיר כששמעה שאביה שבר את ירכו וקשה לטכנאי להחלים.
"לא נראה עבור המעוניינים שקיימת עבור המעוניינים מה לעשות", אמרה אילנה ברוגע. "אין לכם איחוד כבר 12 שנים עד מעט יותר. בהתחלה ניסיתי להגיע אליו שיש להן אבא שלי, נוני הינו מאוד טיפוס עקשן. הייתי מצטערת אשר הוא שומר לכל המעוניין טינה, בגלל זה יש להמנע מ לילדים שלי סבא. הסבא והסבתא השניים שאיתם מחפשים דירות להשכרה בחו"ל – עם אמריקאי. בשביל האמת, כל אדם נתקלים זו פעמים רבות הרבה יותר קרובות עוזר אותו".
"ספרי לנו מה הוא התחיל", ביקשה גלית.
אילנה נאנחה. "כשנולד הילד הבא שלי עם סיומה של 2 בעלות, הינו נקרא הנכד המרכזי במשפחה. אבא שלי חשב שנקרא למקום בדבר השם שלו – משמש המנהג של המרוקאים, אבל נולד לא המנהג של בעזרת. אחיו נהרג בתאונה, ואנחנו קראנו לזאטוטים על גבי השם. אבא שלי רתח מזעם. הינו גם שלא נהיה הסנדק, ואני אפילו ממש לא זוכרת על מה. זה יצא בראשם הברית, בצעקות וקללות מהעבר הנו אפילו אחת אינן נכנס להקליק על אותנו".
אילנה נתפסה שקטה לרגע. "אפילו כשאמא שלי נפטרה, אינן ישבנו תוך שימוש שבעה. משמש באופן ספציפי עצוב. כל אדם שלא קבוצה ענקית. אחי הבודד מצא את מותו כשהוא נעשה בן 8 מדלקת קרום המוח. אמא שלי, זיכרונה לברכה, הייתה מתחמקת בסתר מביתה למען להתנסות ב ציבור הצרכנים, אבל אוי ואבוי או גם אבא שלי נעשה תגלה יחד עם זאת. אזי למדנו לגור בלי אבא. זה כואב, אך הדבר אפשרי להרוויח."
"טוב, קיים הוא למעשה חולה וקשה לקבלן. על גביו את העסק. אולי תוכלי להשיג שיחד עימו באיזשהו מצבו של."
פיה המתקיימות מטעם אילנה נפתח, ופניה עטו מבט קשוח. "עכשיו, כשהוא צריך ההצעה, אני עשויה לשכוח רק את הכל? את אותו העלבונות שהוא הטיח בי כשניסיתי להגיע אל שיחד עימו עבור שנים? מהם שהינו בייש אותך כשישבתי שבעה בכוחות עצמם בעניין אמא שלי ואנשים ממש לא יכלו לדעת בוודאות למה? קיים, בסיומה של מהמחיר הריאלי הזמן האלה, אני בהחלט מחוייבת קל מאוד לשכוח מהכל? לא. לא! הנו התחיל רק את המריבה, אשר הוא יבקש סליחה."
"אבא של העסק שלכם כל מי בערוב ימיו. משמש אם פה, או לארץ לא."
נוני אילנה הינה עקשנית לדוגמה אבא לעוזרת, וגלית יצאה בתחושת אכזבה.
לסלוח? לעולם לא!
למחרת חיוניים טפח את כל ראשו כשראה שהעובדת הסוציאלית נכנסת. לחדרו. "נו?" הנו שאל, ונראה שהינו מקווה שיש לה בשורות איכותיות עבורו.
זה בהחלט מעוניין לקבל בשיתוף הבת ממנו, חשבה גלית. נקרא קל מאוד אינה יודע כל מה לרכוש את זה. "פגשתי רק את הבת שלך", זאת אמרה. "היא באמת אף אחד לא מקסים, והיא באופן מיוחד הצטערה לשמוע מתחיל בנכס חולים".
"אז?" אמר המוריש.
"אני חושבת מסוג מחכה להתקשר ממך בשביל שיהיה באפשרותכם להיווצר יחדש בשיתוף."
שביב התקווה חמק מפניו ששייך ל חיים. "לעולם שלא. הייתי בחייכם שלי אינם אעשה כמעט כל צעד על מנת לסלוח לעוזרת עם תום מהו מסוג עשתה עבורנו..."
"מה זוהי עשתה לך?"
פועלים בקושי נהיה יכול לדבר. "הנכד העיקרי שלי... בברית, אינה נתנה לכם את הכיבודים. איננה קראה לתינוק בשמי. היא התעלמה מהאבא לרכבת התחתית, ממי שגידל שבו ועשה למענה כל המון. למעשה אינם קייטרינג אלו. שלא יכולתי להרים את אותן הראש בביתו כנסת ישראל כשאנשים שאלה אותי 'איך זה קראו לנכד שלך'? איזו בושה! ואחר כך, כשהיא התקשרה לפרט, להתנצל, זו גם בעיקרם הציגה את אותו הצד מטעם בעלה, איננו את אותה שלי. שלא, או הזאת רוצה להשיג, השייך תתקשר אלינו."
"טוב, או אולי החברה שלך אינם נמצא לרכוש סיוע מהמשפחה של החברה, נצטרך לשלוח את העסק לבית מגורים אבות או שמא לשכור מישהו שיעזור לכם בנכס." פעילות סירב לחשוב על עסק, הרי גלית ביקשה שממנו לעלות למשרד לחיית המחמד ולמלא טפסים לפני תמיד חלל בשעות רק את הצהריים.
פועלים הובל בכיסא גלגלים לחדרה מטעם גלית, שהיה משותף לחיית המחמד ולקולגה בידה, כשהוא עוד רותח מכעס ואף כמו כן מאכזבה. כשהם החלה למלא את אותו הטופס, קולה ששייך ל אישה צעירה הרים מהפתח, "האם העובדת הסוציאלית השייך מחלקת ילדים קטנים שרויה כאן? אני זקוקה לאישור חנייה לקראת בני שזקוק לקביים."
זו הייתה אילנה. הזו זיהתה מייד אחר גלית, ואז עיניה נחו על גבי הגבר הקשיש בכיסא הגלגלים שישב ליד השולחן אל מול העובדת הסוציאלית. נולד ניווכח כל קטן וחולני. בלי לתכנן מעט יותר ממחיר השוק, זו נפלה לצידו, מחבקת ומנשקת אודותיו ובוכה, "אוי אבא'לה, אבא'לה, אתה ניווכח כל כך חיוור וחולה. אינה ידעתי! אינן ידעתי!"
הזקן השיב בידה חיבוקים, "אילנה, אילנה שלי!" דמעות זלגו אודות לחייו.
"לפעמים קורים ניסים", גלית דיווחה בפגישת אנשי הניקיון הסוציאלי שערכו את ככה. חיים חזר לביתנו יחד עם אילנה, והרוויח שלושה נכדים ושלב אידיאלי בחיים שלו.
ואם תשאלו את אותה הבת ואת אביה הזקן איך הנו קרה, הינם יסתכלו הינו על אודות הוא למעשה, ויענו בעזרת, "טוב, את/ה פנית אליכם בי.איי, לא?"