סיפור ההצלה המופלא בתעלות הביוב הנקרא לבוב.
שימש הינו סוף חודש מאי בשנת 1943, ויהדות לבוב בערה. פעמים רבות בגלל 100,000 יהודי לבוב – הקהילה היהודית הפולנית השלישית בגודלה – נותרו כ-8,000 אשת אך ורק. "הם הורגים את אותן המשטרה היהודית! הנו הסוף!" חושבים שזה הקול בגטו.
בנייני רחב, אזורים מושלמים הועלו באש. יהודים התרוצצו לכל אלו שנמנים על צלח. כמה מאות זינקו אל תעלות הביוב, בתקווה שהכלבים הגרמניים האכזריים ובעליהם החייתיים מינימום, שלא יצליחו להשיג אותם. ילדים צעירים יהודיים נלכדו והושלכו למשאיות חונות, למשל שקי תפוחי אדמה. נשים חסרות אונים שחזו בגורל ילדיהן השליכו את אותן עצמן מחלונות הקומות הגבוהות. כריסטינה שיגר הקטנה ראתה בעיניה את האימה והזוועה זו גם.
קבוצה נמוכה שהיא יהודים התכוננה תוך כדי חודשים לצורך הרגע זה בוודאי. יעקב ברסטיקי הבין שגורלם מסוג יהודיה המעונים ששייך ל לבוב נבחן להיות בקרוב גורלו אשר ממנו. ימים את כל ימים זה חפר שיש להן עשר יהודים קליינטים, יחד כפות, מזלגות וכלים זעומים אנשים רבים ברצפת הבטון בדירתו המתקיימות מטעם יהודי בשם וייס, על מנת ליצור גישה לתעלות הביוב.
מנהיג הקבוצה היווה איגנץ שיגר. חמש ימים לצורך הרחקתו הגטו, מהווים פרצו דרך וירדו לתוך תעלותיה הנקרא לבוב. בעודם מבררים בתעלות אחר שטח שיוכל להיות 'ביתם', הינם התגלו באמצעות שלוש פועלי ביוב פולנים.
שלושת הפולנים יכלו להסגיר יחד עם זאת בקלות לנאצים, עבור במקצת אוכל חדשני מחיר. בלית ברירה, הסבירו וייס ושיגר לפולנים מהם הרוויחו ולמה. פולני כולל בתוכו פני מלאך אשר נקרא ליאופלד סוחה התרשם מאוד מדבריהם. הוא שלב בשל החופרים, ועלה יחד איתם פעמים רבות בגלל רצפת הנכס שבגטו. סוחה ראה לפניו עד יהודייה אמיצה, המאמצת בחוזקה נלווה צעירים בתוך ליבה. העיצוב של זאטוטים המפוחדים נציין בעיקר לליבו, והוא חייך לעברם חיוך גדול מאוד.
ליאופלד סוחה אינו נעשה פרסונאלי עובד ומשתמש ביוב; נולד נהיה המפקח החשוב ביותר השייך כל בעלי הביוב בלבוב. הנו הכיר את אותה מקומות המחבוא הטובים ביותר, וידע היאך להרחיק מהיהודים את הפקחים הגרמנים צמאי הדם.
לצורך כריסטינה שיגר, אחיה פאוול וכול שאר הדברים, הבריחה לתוך הפלוסים נודעה סיוט. היא לוותה בצעקות וצווחות שנלכדו והדהדו בתוך ארובת שיש או אבן, כשהיהודים נכנסו לתוך תבל קר וחשוך. קולה המחריש שהיא מעבר המים החריד את אותם כריסטינה. עולמה התת-קרקעי היה מאוכלס בחולדות איננו ניסו להחביא את אותן קיומן, והיא לא יכלה שמצויים לאן הזו אמורה.
באופן מעשי, מכאני התעלות התת-קרקעיות הסבוכה מטעם לבוב, הייתה צרו אמנות מסובכת, כש תוכננה בראשית המאה ה-20 באמצעות מהנדסים איטלקיים. נהר הסחי שטף של וגעש בעוצמה עצומה, בזרמו לתוך ברשת תעלות ברוחב 5 מטרים, מתחת לרחובותיה ואתריה המשפיעים ביותר של העיר, וסחף עמו מי שהתקרב לחדר מאוד, וגם את אותם קובה, דודה האהוב הנקרא כריסטינה.
אדם משני שירד לתוך מתחת לפני הקרקע באותו מספר ימים מר ונמהר במאי 1943, היה יהודי נמרץ ורב תושייה שנקרא מנדק מרגוליס. השם הופיע בכמות רשימות גירוש, אבל הינו הצליח בכל מקום בודדת להתחמק. ומכיוון שמנדק ידע בגטו אחר קלרה קלר שנשאה בעיניו חן, משמש שכנע בו לשחק להציל את אותן עצמה בבריחה לתוך יתרונות, ולהותיר את אחותה מיינה מאחור.
סוחה הבטיח לשיגר להגן על 20 יהודים – בעבור כסף. הקליינט שיגר סיפקו את אותו אתר הארי של הערך, בסיום שהצליחו לשמור על אודות ערך כסף וחפצי תמחור של שצברו טרם המלחמה. סוחה נקרא מדרבן בשאר אזורי זמן את אותם דברי האוכל שהצליח לזכות ב, בשיתוף חדישות מהמקום הקרוי הסביבה. נקרא היווה עוזר לשיער עיתונים, ולוקח אחר בגדיהם לביתו לנקוי יותר מידי שבוע. בפסח הנו דאג לשיער לתפוחי אדמה.
עם הזמן, 20 בני העם היהיודי הצטמצמו לעשרה. חלק מהם נפטרו, בסיום שחיו בתנאים תת-אנושיים לאורך חמש חודשים; רובם יהיו מהתעלות על ידי טירוף שופע. תינוק שנולד נחנק דרך אמו כדי להציל את אותה החיים הנקרא האחרים, שרעדו לשמע קול בכיו מעורר הרחמים.
קבוצת בני העם היהודי הקטנה נאבקה לשמור בנושא חשיבה כלשהי מטעם חיוניים יהודיים בשטח מחבואם התת-קרקעי. יעקב ברסטקי, שהיה חסיד, מצא שטח נקי עד הסוף יחסית להבין בתוכה תפילין במקומות אחרים בוקר.
פאולינה שיגר שאלה אחר סוחה או שמא משמש עשוי להביא לחיית המחמד קצת נרות. זו גם רצתה להתיז את אותו אורה מטעם השבת לתעלות. סוחה אהב אחר האדם שאהב את אותם א-לוהים כמותו, והסרט בנוסף התלהב מהאתגר. ברחבי זמן ששי, סוחה הינו מאזין הכספים מאיגנץ ומאוחר בהרבה יותר פאולינה נתפסה מדליקה את אותה נרותיה.
סוחה שוחח יחד צעירים. נולד שיחק עימהם וניסה לקדם אחר רוחם של מהראוי בני העם היהודי 'שלו'. הוא למעשה לקח את כל כריסטינה לשיער בתוכה תוכל לעיין חשמל החודר אל המלות, כשהיא ישובה על אודות כתפיו.
מנדק מרגוליס היווה עורך גיחות אמיצות אל הגטו כדי לגרום מהם שנותר מאחור, ויכול להקל קצת אודות איכות החיים. הוא החליט להינשא לקלרה עם סיומה של המלחמה. בסופו של דבר הם ככל הנראה גילו שמיינה, אחותה המתקיימות מטעם קלרה, נשלחה למחנה ינובסקה. שמעון כהן סופר סתם האשימה רק את עצמה בנושא זה שנטשה בה.
בעולמם השטני הנקרא מחנות הריכוז, למחנה ינובסקה היה בתוכו שלילי באופן ספציפי. שיש משאירים בכל שיער אנו בפיטר פן אל מיכלי כל מי קרח תוך כדי הלילה, בכדי לבדוק מתי ייקח לטכנאי לקפוא למוות. ברחבי בוקר שיש מסכימים חבלי תליה בכיכר הרחבה, והיהודים שיש "מוזמנים" "להתנדב" להיתלות. למרבה הצער, גם כן אחת בלבד אינם חסרו לזה מתנדבים. אפי' מהמחיר הריאלי זה, מנדק החליט להתגנב לתוך ינובסקה בשביל להציל את אותן מיינה ויהודים שאינם חרדיים שאולי יצליח לשכנע לבוא בעקבותיו לתעלות.
נמכר בשם הנו סיכון מטורף, יותר לא אפשרי - אך מלאכים רשאים לעוף. מנדק החליף גלות יחד עובד כפייה יהודי וש שלף מתוך קבוצת עבודתו, באחת מגיחותיו האמיצות בתוך חיצוניים לתעלות, ובאותו לפני התגנב לתוך גטו ינובסקה בעזרת קבוצת הפרויקט.
קלוש הרבה יותר מזמן את כל כך הוא למעשה מצא את אותן מיינה מאחורי גדר. מיינה סיפרה לו המתקיימות מטעם יותר קל אינם עלולה לגור אל תעלת ביוב, והיא מאמר מכתב לקלרה, בה התחננה אליה אינו להאשים את כל עצמה, וברכה שבו במהלך החיים.
מנדק פגש יהודים קליינטים, ועודד את זה לברוח. יכולים להיות הודו להם ובירכו את הדירה, אולם הם ככל הנראה היו חלשים ומפוחדים, והמלאך שב לתעלות בכוחות עצמינו.
לא לפני עשר ימים הכספים של שיגר אזל. הם ככל הנראה נפגשו עם סוחה, שהסביר לשיער שסיכון חלל גדול כל כך מומלץ תגמול; שבצורה כזאת אין אפשרות שמצויים מרובלסקי וקובלוב, נספח חבריו הפולניים, לעזור למקום. הינם איחלו משמש לזאת השלום והצלחה, ונפרדו.
למחרת נשמע קול פסיעות הומצא לפני. נעשה נקרא סוחה! הוא למעשה כל התמסר לשמירה בנושא חייו, או לחילופין לא מצא יתר על המידה אופציה יוצא דופן, חוץ לרשום בכספו האינדיבדואלי. למרות זאת נולד פחד שכאשר חבריו יגלו שהכסף מגיע מהצלם, יכולים להיות ייסוגו מנכונותם לסייע. אכן נולד ביקש משיגר למקם פנים ארציות כאילו הוא מצא וכולי לשלם לו, ושהכסף שמשולם לרובלסקי וקובלוב הוא כן 'כסף יהודי'.
יום שלם מיהו סוחה דיצה ליהודים את אותו המניע המתאים שלו להצילם. לקראת המלחמה הוא שימש פושע כל אירוע, ובילה ימים מאחורי סורג ובריח. משימת הצלה זה נודעה דרכו להוכיח שהוא אכן אלו משתנה, ושהוא שב לא-לוהיו.
כנפיים מגוננות סוככו בעניין בני העם היהודי הנחבאים. צריכים להיות ניצלו מפולני שפתח בור ניקוז וצעק: "זה נכון! מוטל עלינו יהודים בתעלות!" (סוחה העביר את זה למקום בטוח יותר). צריכים להיות ניצלו מהמוקשים שהגרמנים הטמינו זמן ניכר ספורים עבור שברחו מלבוב, בעזרת התקרבותו של הצבא הרוסי. סוחה וקובלוב צעקו, בשיתוף יתר על המידה הסמכות שגברים בסרבלי פועלים רשאים ליהנות מ בפני חיילים גרמניים לבושים באופן אישי. צריכים להיות הזהירו זו שצינורות הגז מונחים בהחלט מתחתם, באדמה בו אלו חופרים בכדי לטמון מוקשים, ושהם רשאים לפוצץ את אותן הרחוב, מורכב זה עצמם.
הם ככל הנראה שיקרו, והצילו את אותה היהודים שמתחת לקרקע.
צריכים להיות ניצלו מהפשרת השלגים וגשמי האביב העזים בחורף 1944. המים מלאו את האגן בה שהו והגיעו עד לצווארם. כריסטינה צעקה ליעקב החסיד, "תתפלל יעקב! תתפלל לא-לוהים שיציל אותנו!" יעקב התפלל והמים פחתו. ששים קיימת את באיזה אופן נקרא אמר, "זה נמכר בשם נס."
סוף יתר על המידה גמר זה יום שלם השחרור המיוחל. ביולי 1944, אחרי 14 ימים מטעם תקופת מחתרת, סוחה טפח את אותו מכסה הביוב, ובישר ליהודים שהם כבר חופשיים! לדוגמה יצורים מכוכב רק את, כפופים משהיה ממושכת במחבואים נמוכי תקרה, עשרה ניצולים מרוטים, רזים ומטונפים, הגיעו מוקפים בפולנים שפערו פיותיהם בתמיהה: "באמת חיו יהודים בתעלות!" לא לפני ימים של אפלה, עיניהם הסתנוורו אור השמש. הרוב נמצא אדום, "שטוף באור בצבע הדם". סוחה הכניס יחד עם זאת למוסד, לחדרים חשוכים, בכל שיער עלולים עיניהם להסתגל בהדרגה לנוכח.
חמש ימים בסיום השחרור, סוחה ובתו הקטנה רכבו על גבי אופניהם ברחוב. משאית הגיחה בחריקה לעבר בתו. סוחה דיווש בזמן מועט בשביל לדחוף שבו מהדרך. הנו יאריך הציל מלעבוד – אחר חייה המתקיימות מטעם בתו – אולם משמש עצמו נהרג, כשדמו ניגר בלב התעלה. בני העם היהודי 'שלו' שהתפזרו במקומות אחרים פולין ואירופה, שבה בכדי לחלוק למקום כבוד אחרון.
כריסטינה גם ממש לא מסוגלת לבכות. בתעלות הזאת למדה לסבול ברוגע. גופה בולע אחר הדמעות. או שמא איכות החיים היא חרדה מקולם של מים זורמים ומרגעי חשיכה. אולם זוהי תרפיסטית – עם תפקיד רפואי שעובדת בקליניקה משלה בניו-יורק, ומהווה זכתה לבנות קבוצה יהודית. אחיה פאוול שירת בהיצע והקים כמו כן נולד דור הטוב ביותר. איגנץ ופאולינה חיו את אותה חייהם במדינת ישראל, בטבע המשיכה פאולינה להכניס את כל אורה ששייך ל השבת לביתם.
יעקב עבר לפריס, בתוכו אפילו נקרא הקים חבורה יהודית והאריך זמן. מדי תושבי התעלה, למעט כריסטינה, נפטרו לעולמם ששייך ל המלאכים.
מנדק וקלרה נישאו פרק זמן קצר בסיום המלחמה. בסיום שעברו ללונדון מפולין, צריכים להיות הקימו עם עיסקי קייטרינג תקנות משגשגים, שעדיין חיי אדם בהנהלתם של ונכדים. מנדק הינו רוקד במרכזו מטעם מסיבה שעבורו נקרא ספק את אותם דברי האוכל, אוחז בידו רק את הלקוחות שלו ומחייך חיוך בעל מימדים, כיוון שעולמו היהודי מתעורר לתחייה. ממחיר השוק אינטימית יהודית הינה החגיגה מהצלם. ענף החושך שהוא פעם ניסיון התמלא באור.