שטח מהיהודים נלחמו בנאצים ברובים; נעבר לכך נלחמו בשמירה אודות פועלים יהודיים, כתב הרב אושרי שנאלץ לתת מענה ליהודים בגטו קובנה על גבי שאלות איננו אנושיות השייך פעילות ומוות.
ההוראה להרוג כל אישה יהודיה בהריון יצאה באותו בוקר. כשהבחין השומר הנאצי, שסרק את הגטו היהודי בקובנה, באישה יהודייה הרה שעוברת לצד אזור החולים המקומי, הינו ירה בו מטווח מועט. זוהי נהרגה בענף.
בתקווה להציל את כל תינוקה, החישו מגוון עוברי קהל את ההרוגה בתוך מקום החולים. מומחה בתחום קבע השייך נמצאת בשבועות האחרונים שהיא ההריון, ואמר שאם ינתחו במדינה מייד, אפשרי שיצליחו להציל את כל התינוק.
האם נדמה לנו שהוא כה צץ בקנה אף אחד לא שיש להן ההלכה היהודית, המקפידה בנושא כבוד המת? שמעון כהן סופר סתם דרך אינו יחיה, יתברר שגופה המתקיימות מטעם במידה ו חולל לשווא.
השאלה הוצגה בפני הרב אפרים אושרי, תלמיד נבון מוקדם. איננו היסס ופסק שכשמדובר בהצלת פועלים, אינה מתחשבים בכבוד המת. חוץ מזה, הנ"ל הייתה והיה אם שנרצחה עשויה לדבר, אם היא לא נתפסה מקבלת בברכה את אותה "חילול" הגופה זה בהחלט, או אולי נולד יהיה יכול להציל את תחולת החיים של התינוק שלה? הנו פסק לרכוש מייד את אותו הניתוח, והתינוק זה לייב.
וכאן מופיעה הערת השוליים המצמררת. הרוצחים השפלים נכנסו לבית החולים בשביל לומר את אותו בטבע הנרצחת. כשמצאו את אותם התינוק החי, גאה בהם זעם פראי. אחד מהגרמנים גרר את כל העולל וניפץ את אותה גולגלתו אודות קיר מרחב החולים. אוי לעין שכך ראתה!
אי נעימות נולד, ממאי 1942, שימש אחד מני רבים ושונים אשר בהם התבקש הרב אושרי לפסוק לאורך הכיבוש הנאצי בעניין קובנה, תל אביב הליטאית השנייה בגודלה. הוא למעשה תיעד אחר השאלות קורעות הלב שהובאו אל עורך הדין ברישומים נמוכים בדבר נקודות נייר, וקבר אותן בקופסאות שימורים. זמן אדם, ככה קיווה, אולי הם את אותו הדפים האלה – עדות לזה שבאמצע התופת הנאצית, שיש יהודים שנצמדו לא-לוהיהם ולחוקיו, מסרבים לעזוב את החפץ בעצם כשנאלצו לתהות או שלא הוא עזב הנל.
יותר מ-90% מ-40,000 יהודי קובנה נהרגו בשואה – על ידי גרמנים או אולי בעזרת משתפי הפעולה הליטאיים של הדודים. הרב אושרי שימש אחד מאלה שניצלו. כעבור המלחמה הוא הוציא את רישומיו ממחבואם והתחיל לספר בכל זאת כשו"ת (ספר שאלות ותשובות) מורכב דיון הלכתי מלא. אלה פורסמו בשו"ת בן 5 כרכים בשם "ממעמקים".
הספר הוא נכתוב סופר ללבי. עבור ימים השואה הקרב, שלפתי אודותיו מהמדף במשך השבוע שעשו לו – עוד פעם, הוא למעשה היווה כל כך עמיד ומרגש. השאלות שהונחו מחשב אישי הרב אושרי ידע להביא ההצעה לדמעות, אך איך שבאמת שלא משעמם - הבנתי קיים - משמש שלמישהו נקרא ראוי לבדוק שאלות כאלה בכלל.
באוקטובר 1941, שאל אחד מנכבדי הקהילה את כל הרב אושרי אם ראוי להתאבד. הנאצים לכדו את אותה אשתו וילדיו, והסרט ידאג שהם יירצחו עם תקופה מועט. זה סכנה שהנאצים ייאלצו את החפץ לעיין בהוצאתם להורג, והפחד לראות באיזה אופן רוצחים את זה נקרא שלא נסבל. הוא למעשה התחנן ליטול היתר לקבל את אותה הזמן, למען אינם שישנם במותם המתקיימות מטעם אהוביו.
מאוחר למעלה באותו חודש, הגיע ראש חבורה יוצאת דופן אל הרב אושרי בדמעות כאב. ילדיו גוועים ברעב והטכנאי יש צורך לחפש אחרי למקום אפשר. השאלה אשר ממנו הייתה לגבי מוצר שטח שנותר בדירת משפחת השכנים. בני המשפחה נשחטה איזה סכום שעות קודם כל, ושאינם שיש לו קרובים חיוניות. במידה ו על פי ההלכה היהודית יש באפשרותו לקבל רק את שארית רכושם ולמכור במדינה להשגת תשלום למזון?
כל עוד השאלות, התשובות נשמעות כמעט מגוחות (הרב אינן התיר את כל ההתאבדות; משמש התיר להשיג את אותם מחסן השכן). הדבר שמדהים נקרא, שלגברים ונשים שהיו דגשים בייסורים נוראיים אישים, שהיו קורבן לאכזריות ברוטאלית כזאת, עוד נעשה כדאי לדבוק בהלכה היהודית. בעומק השאול הנאצית, בתחום השייך אימה ואכזריות שרובנו אינן רשאים במרבית לתכנן, שימשו אתם שסירבו לנטוש את אותן אמונתם – שסירבו בעצם להרוויח על כללי הדת נטול לבדוק קודם כל או לחילופין משמש מותר.
אלימות, דיכוי ורעב השפילו אתר מהמאמנים לדרגת חיות, שמרבית רצונן הוא לשרוד. בני העם היהודי שפנו אל הרב אושרי – לדוגמא יהודים בכל כך הרבה מאוד פינות כהנה וכהנה באירופה הנאצית – גרידא איננו הושפלו, אך התרוממו וחישלו את אותם אמונתם, עזים מחכה מול הסיכויים האפסיים לפנות בדרכי אבותיהם.
היוו יהודים שנלחמו בנאצים ברובים, אמר הרב אושרי; שאינם חרדיים נלחמו בשמירה בדבר חיים יהודיים. לבסוף, שו"ת "ממעמקים" נולד כרוניקה של אומץ ועמידה עיקשת – והשראה עמוקה למאמינים ברחבי דור ודור.