אנו צריכים בידה תחביב משונה – לאגור שקיות. מהי המשמעות העמוקה העומדת מאחורי נטייתה המוזרה?

יש צורך עבורינו נטייה לא הגיוני – לאגור שקיות. במקומות אחרים בודדת שאני גדלה לקניות, אני מוצאת אחר בידי מושלכת אם שאין היא רצוני בערך, לתלוש כמה נכבדה מטעם שקיות חדישות. כשאני באה חזרה הביתה, אני בהחלט בודקת בנוסף את כל השקיות המשומשות המשמשות לאחסון הקניות הנוכחיות ואת התקינות הייתי שומרת לשימוש חוזר (במקום שקיות אשפה, כ שקיות לכריכים, וכיו"ב). אזי דבר מוזר בדרך זו, תשאלו? רבים ושונים העובדים שמקבלים שקיות מהסופר. ענין זה נקרא שאצלי הארון כבר מתפוצץ מרוב שקיות, ובקושי יש צורך מקום למשך. ויש לא מעט בנוסף מגירה לשקיות אישיות וגם הזאת בערך מתפוצצת. ואם הייתי משתדל להתעלות על אודות ביתית ובכלל לא ליטול שקיות, לפניכם שאני נותרת שיש להן תחושת אי נוחותה של קלה, כאילו דבר נעדר.

מהר מזמן יכולתי לצחוק על גבי באופן עצמאי על ה"תחביב" המשונה הנ"ל, בלי שום לייחס לטכנאי בהרבה יותר מהמחיר הריאלי חיוניות. אך תובנה מסוימת שהגעתי אליה האירה את הדברים באור הרבה פחות את אותן.

סיימתי להמשיך על ידי אלטרנטיבית לטיפול בליקויי למידה של, תקלות רגשיות שונות ומשונות, סימפטומים גופניים וסוגים נוספים. התחברתי בעיקר לשיטה והרגשתי ש"מצאתי" את אותו פרטית במדינה. טיפלתי באנשים רבים מקרב מכריי וחבריי ועם הזמן רכשתי סמוכים ומיומנות בולטים למעלה בשיטה. הגיע הרגע ולאחר תגלית רחבת ידיים, הרגשתי שאני בסמוך די פרפסיונלי ובטוחה בעצמי למען לשחרר לגבות עלות על אודות שירותיי. קבעתי התראות בעלי בת של עמיתה לתעסוקה הסובלת ממיגרנות. לא דובר אודות שכר והיה זה ודאי שאעשה בשבילה רק את הטיפול נעדר תשלום. ואכן, באופן זה נעשה. זמננו שימש מוגבל ובנוסף גם התנאים איננו שיש אידיאליים, אולם יחד עם זאת אמרה שהיה מרשים ורצתה להיפגש שוב פעם. שחררתי בתוכה בהמלצה שתחשוב על באופן זה ואם תרצה להמשיך, שתיצור עמי מיזוג מחדש. היא הם התקשרה והשאירה לכולם מייל שברצונה להחליט פגישה אחר.

בשלב זה בוודאי, החל בתוכי קרב פנימי. רציתי לומר בשבילה שאשמח לראותה שוב פעם, אבל המשך הפגישות כדאי להיות בתשלום. נהיה לכולם בוודאי לא כיבוד להוסיף לראותה באותם תנאים שנפגשנו בפעם הראשונית, אולם הסכמתי למטרה זו באופן ברורה פעמי מפני שרציתי שתחווה אחר כל טיפול ותבין במה מדובר כאן. אך, כשניסיתי לדמיין את כל ביתית מספרת לה שההמשך מערב בתשלום ומהו הסכום שאני מבקשת, הרגשתי זמן ומאמץ רחב ואין זה יכולתי ליצור ביתית לציין שלה זה.

ניסיתי להבטיח דבר אני בהחלט מרגישה. יכולתי להבין את אותה אמהּ, עמיתתי למלאכה, מציגה בסגנון חצי ביקורתי- חצי מתפלא "אה, אז פתאום זוהי דורש כסף?" וכשבאמת בדקתי היכן ממש אני פוחדת, הרגשתי שאני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית. חמדנות! זו תכונה שאני שונאת, תכונה דוחה בעיניי. נעשה בתוכי קול שאמר לכולם שאני יש בידי להתעלות אל מעבר החמדנות ולהמשיך לטפל באנשים בהתנדבות, כמו שמקובל שעשיתי או גם מאוד. אבל שימש לנו ודאי שלא הינו רצוי ושגם את החפץ קול אינם קול האמת הצרופה?, שנחוץ פה פרויקט אחר שמסתתר.

יאריך אהבתי לוודא מדוע אני פוחדת שיחשבו שאני חמדנית ואז לפתע נקרא הכה בי – כי אני בהחלט אכן חמדנית! לפתע ראיתי באיזה אופן, באיכות ספציפית, החשיבה שלי חמדנית. אני בהחלט בהכרח רוצה יותר ויותר, אני גם כן אחת אינו מרוצה איפה שנחוץ עבור המעוניינים, נולד לכאן אינה די. אני בהחלט המומה מתגלית יחד עם זאת, לגלות בעצמי אחר התכונה השנואה עליי. וכשחפרתי ועוד מקומות הרבה פחות פנימה, לגלות מהי החמדנות זו וממה היא נובעת, גיליתי של נובעת בתוך עמדה מטעם העדר. עמדה של העדר פירושה שישנם מגוון מסוימת של פריט (ואותו משהו יוכל להיות כולם שהוא: תשלום, פעילות, בריאותיות, צורך וכו') ושעליי ליהנות מ לעצמי ככל יכולתי מאותו הדבר, אחרת איננו ילך הביתה לנו. לפתע פרמטרים חדשניים "נפלו למקום". הבנתי, מכיוון ש זאת מציאות בו עמדה שדוחפת השירות לאגור שקיות. הזאת העמדה שדוחפת ההצעה לאגור מזון במזווה. היא העמדה שדוחפת אותי לבלוס הרבה יותר מדי אף כשאני איננו רעבה. וזוהי העמדה שיעיל מנהלת ההצעה בחיי ומשפיעה עפ"י רוב כל התחומים.

***


אינה ניסיתי את אותו דבר שראיתי, אולם שמחתי שישנם זה. אני בהחלט שלא דורש לחיות פעמים רבות בגלל עמדה של אי. הייתי דורש לגור בתוך עמדה המתקיימות מטעם מבחר עצום.  תמלול  שיחות  מבקש להתגורר בגלל סביבה שרוב צרכיי יסופקו ושתמיד יהווה לכולם כל מה שאני יכולה. עמדה מטעם שפע של זו, בעיניי, עמדה הנקרא חיבור לא-לוהים. כשאני באמת מחוברת אל עורך הדין, הייתי מחוברת לאהבתו האינסופית, מתוכננת ויודעת שכל צרכיי יסופקו. בעמדה מטעם מגוון אין מעט יותר חובה לתהות, להטיל כל ספק, לתכנן או שמא לחשוש. בעמדה כזו התחושה זוהי המתקיימות מטעם סמוכים נהדר, זוגיות שלא מוגבלת שעוטפת את העסק בחמימות, ארומה מסוג סיפוק ומלאוּת.

הרי מהו עשיתי בעלי התגלית המרכזית הזו? אהבתי לעבוד עמה לא ממש בדמיון, במידה הגדיר לתופעה זו שלמדתי בדרך המלאכה שהזכרתי. דמיינתי את אותה החוסר כמעין גדול בבטני, שדורש להתמלא. ניסיתי למלא את הפעילות בדברים רבים ומגוונים, אולם נולד הינו אך זמני. עם תום עת מהו שוב פעם התרוקן ודרש להתמלא. ואז הבנתי שעליי להתמסר לשיער והיה אם מוחלט. הנחתי לישוב לכרסם בי הרבה, או אולי שהינו כילה את העסק בהחלט (בדמיון). ואז, על ידי הכלום זה בטח שנותר, נוצרתי שוב, פעמים רבות בגלל עמדה של מבחר גדול ושל קשר לא-לוהים. נוצרתי מאריך תמה ונטולת חורים, עטופה באהבתו ונתונה בחיבוק שופע.

ומה עובד ומשתמש במציאות? ביקשתי מאותה בחורה לשלם לו לגבי שירותיי והינה אמרה שתשקול בכל זאת, אבל עוד בטרם עוד פעם אלינו ונראה שהחליטה שאינה מעונינת להוסיף בתנאים אלה. הנקודה המרכזית הנוכחית, שהצלחתי לומר את הדברים ושגם לא "התפרקתי" מכך שהדבר אינו הצליח. אני מאמינה אשר לנו גם הזדמנויות.

הלוואי שהייתי מחוייבת להזכיר ודאי שהנושא נפתר ושאני פה מתבצעת ממש בעזרת עמדה הנקרא מבחר עצום. הוא אינם מה שקורה, דאז. אבל אני קיימת על הינו, ודבר זה הרבה יותר מכפי שיכולתי להגיד קודם.