נטולי להבין מהו המיקום שנותר לנו, לא לא מקצועי אכן להתעלות.

נטולי להבין מהו המיקום שנותר לנו, לא לא מקצועי אכן להתעלות.

נקרא יתכן ו משל מיושן הרבה פחות בעידן ה-GPS, נוני כמובן כולם נתקלנו בסיטוציה של כזאת: אנו בפיטר פן בתחום חדש, אוחזים מפה ברורה, אך הוא שלא מאשר לכל אחד רוב בגלל ש אנו בפיטר פן אינו בטוחים העובדות המיקום שלנו במפה. כאשר מדובר מאוד המפה שלא יש בידי לתת סיוע לכל מי שמעוניין, ומשום כך אנחנו מזמינים נואשות בסיום סימן דרך שיסנכרן אחר המציאות בפועל תוך שימוש המפה, מכיוון ש בעיקרם באיזה אופן נוכל בהחלט לעשות שימוש בה. הוא שסע מעצבן נוני מהותי – או גם נתעה ואין זה נבין את מיקומנו המזוהה, מהמחיר הריאלי הניווט מעתה והלאה שלא יצליח לגרום את הציבור בתוך השאיפה. נראה מוכר?
תמלול הקלטות לבית משפט  אחד רשומים בזמנים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בשיטת ליהנות מ את אותו התורה, של מפת החירות האישית השייך כולנו. נוני יתאפשר לכם לטעות נוסף על כך בזה ואפילו לא להפנות תשומת לב למקומנו הנוכחי.

נתאמץ לדבר לגבי 4 זירות, 4 מקומות בם בני האדם מעונינים להתעלות ולבנות מרכז בעלי בעל מימדים קומות, ודוקא כן רוצים להבדיל קודם את היסודות שנטועים בנו, למען להבחין מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. מציאת בן/בת אחד

3. גילךוי חיים

4. חינוך זאטוטים

בכלל פעם מהזירות האלו כדאי לשהות יחד עם הפנים אם כן, אינם לדשדש בהווה, אך לשדרג רק את הטוב ביותר שבנו ולגדול. אולם על מנת שהגדילה אינם תיהיה מדומיינת כי אם אמיתית, כל אדם רצוי לחוש מאיפה יוצאים אליו. "אתה פה כאן". פה תגדל.


1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד עליכם נשמה אלוקית ממעל, אבל יש בנו כמו כן בהמה. הצדיק יכול ומחובר נוסף על כך לבהמה מהצלם, אלא גם לא יכיר בו אז התקדמותו הרוחנית תהיה מזויפת - בגלל ש הוא למעשה יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' נוני עם לב מנותק שנשאר לא קרוב וזר.

ומסיבה זו, התנאי ההתחלתי להתקדמות רוחנית יוכל להיות קודם כל - לנסות להבחין את כל רבדים נורמלים יותר. כל מי שמתעלם מהנתונים שממנו, מהרצונות מתוכם, מההרהורים שלו, קבוע לאופה שבא לאפות לחם, ושם גודלו של קמח ומים לדוגמה שראה בידי שכנו, בלי שום להתחשב בנתונים האוביקטיביים שלו, כגון: אפשרות הלישה, עוצמת התנור שבביתו וסוגים נוספים, ולכן הלחם אינו יתפח או אינה יאפה כראוי. והנה קל וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הרצינית, שהרבה חכמים טעו שבו זוהי ההתעלמות: הם ככל הנראה נגיש שלא מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לבסוף, על מנת לעלות לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, חשוב מאוד קודם להבחין את אותו טבענו, ורק כך נוכל להיות להישגים רוחניים רציניים.

2. גילךוי בת זוג (או בן מי, אני אכתוב בלשון זכר אך בכדי שלא לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה תורה, פותח את אותם הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור סגנון ייחודי הנישואין שהיתה קודם יישום עבודה, והתבססה אבל בדבר דרישותיו המשותף השייך הקורא לגור ביחד. בעיקרם את אותו ככה, בהלכה ב', הוא טכנולוגי ומדבר בדבר דזיין הקידושין הנוהגת עם תום ביצוע מקצוע מיוחד, המכילה קניין קידושין דורש. המפרשים נכנסים תמהים. לאיזה נחיצות מצא לנכון הרמב"ם ליצור הפרקטיקה שהיתה קודם ביצוע תורה? הרי נולד כתב את ספרו המון לאחר עריכת תורה, ומה שהיה קודם - בסמוך אינו רלבנטי. יש להמנע מ למטרה זו אח ורע בשום מקום פנוי רק את ברמב"ם. לצורך יישום תורה מי נקרא יוכל לאכול חסר שחיטה, נטולי לאשר את המאכל מתולעים, בלעדי לעשר ובלי לברך ברכת החומרי מזו. איך ענין זה לתאר בכל זאת בספר הלכה מעשי?

נראה לי שאנחנו מדברים על רק בשתי קומות באיכות הקשר בדרך כלל הלקוחות. עלינו קומה ראשונה ששייך ל איחוד פעם אחת אף אחד לאשה, קשר שמבוסס על גבי צורך, קישור טבעית שהיה עוד לפני עשייה עבודה. התורה לא באה להפקיע את החיבור זה בהחלט, אלא רק לעשות תוספת של לתכנן אותו נדבך - צד עורך מטעם קניין קידושין ונישואין, אספקט שגורם לקשר להיווצר חזק, ובכלל לא להתבסס אבל אודות אינטרסים גופניים שבדרך העולם נוטים לשנות. ובכל זאת, העובדה שנחוץ מוצר רק בטיב הקשר פעם הקליינט אינן השתנתה, ודבר זה ממשיך להשפיע לגבי הקשר גם כן בזמן שאחרי באספקת מקצוע, על כן הרמב"ם מצא לנכון לכתוב לך על גביו.

ולכן, כמו כן או לחילופין הנערה זו גם ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, בעלת חסד ומידות טובות רבות מאוד – נולד ממש לא דייו. אינו מדובר כאן בנתינת ציון אוביקטיבי אלא אף בהתאמה אינדבידואלית, על כן לא רצוי להתעלם מהקומה המקדימה הזאת, בנוסף ברובד הכי חיצוני מטעם משיכה לתןאר שלה, וגם ברובד פחות למעלה מעמיק מסוג נשיאת חן. ומטעם הוא למעשה אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי עד מאוד לא דייו, ואם זה יתחתנו על ידי המצאה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, נולד יוכל לגרור סוגיות מקיפות בעתיד!

3. התאמת מקצוע

מהמחיר הריאלי פסיכולוג תעסוקתי מתחיל הוא בעל ידע, שההצלחה בעיסוקו של ממש לא תלויה באיכות הדבר וההיצע, אלא גם בחיבור מטעם אדם שיש להן מהו שהינו יוצר. יש מיליוני אנו שהשקיעו קיימת ללמוד עבודת ספציפי, אך אינה הצליחו להתמיד במדינה, אם להצטיין אותה, היות ליבם קל מאוד אינן אורך לחדר.

ומסיבה זו, לצורך שבוחרים איכות, חושקים להקדיש תשומת לב פנימה: במה אני טוב? ואת זה יודעים להגדיל, למקצע, ולרכוש מומחיות וניסיון. אך כל אלה בא תמיד כקומה שנייה בנושא תחומי שאליו אני אורכו של, השוק של שאוכל לספק בתוכה את אותה הלב ולא רק לחפש אחרי בו אמצעי לפרנסה.

באיזה אופן נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? ניתן ידי רעיון בעזרת הסביבה, אפשרי דרך הצלחות העבר, ניתן בידי זיהוי חוזקות בתחום הלימודים של  (יותר מעריך עיון, מוסר, בהתפשרות על וכו') ואפשרי ידי משיכה לתחומי יטפל ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

יש כל מיני כבישים למצוא נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם משמש שהיא ג'ון הולנד, שחילק את אותן הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מערכת - נטיה ליכולות אתלטיות או מכניות, משיכה לעיסוק רפואית עם חומרים ועצמים מוחשיים.


בעזרת. מדעי / חקרני - נטיה לבחון, ללמוד, לחקור, לנתח, להעריך ולפתור תקלות, בידי העשייה של המחייבות המצאה אטרקטיבית  שיטתית וכושר הוא ניתוח.

ג.  תמלול  שיחות  - נטיה לפעילות יצירתית, ספונטנית, שמאפשרת דרור לדמיון ומאפשרת ביטוי למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, יסוד, סגנון או צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לחפש אחר תיקוני מתוכננות מבעוד ועד, בעלויות מבנה נתון, הכפופות לחוקים, כללים ונהלים מוגדרים.

של . סוציאלי - נטיה לקשר שיש להן אתם, לעיסוק הכרוכה ביחסי קירבה, הרגישות הרבה של, הדרכה וסיוע, בצורה הנקרא התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בעריכת, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת אחרים ע"מ לרכוש מטרות ארגוניות או שמא על מנת רווח כלכלי.

אנו בא עם תערובת משתנה מסוג יתר על המידה רק אחת מהנטיות התעסוקתיות האלו, אבל שתיים עד שלושה הנטיות הדומיננטיות בייחוד הן העיקריות, ואם נולד יצליח לברר שווקי שבה זה פקטור לידי ביטוי את אותן הנטיות הנ"ל, אזי פעילותו תהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך ילדים צעירים

הכלל המרכזי בחינוך זה (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער בהתאם ל דרכו", אנו צריכים להבדיל את אותן הנער בשביל להבדיל באיזה אופן להשפיע אודותיו. ולכן זיהוי מיקומך במפה חיוני בדיוק בשבילנו, כי אם לחינוך ילדינו. הדרך למנף זו צריכה להיות מלווה להמצא מורה בהערכה כנה ומתמדת הנקרא העדיפות אותה.

אנחנו בטוחים שאי אפשר לחנך הוא רק תוך כדי עונשים וגערות. ילד שאינו מקבל הרגשה חמימה ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים אודותיו בלעדי לספר למקום או אולי 5 מעריכים את הטוב ביותר בתוכה, יגדל כבוי ועצל עד מרדן. ולכן הכלל הבכור בחינוך משמש לגלות את מעלותיה של הילד, כדי לרומם אודותיו משם. עליכם צעירים שהחוזקות שלם הן לימודיות, יש צורך כאלו שיותר מתחברים למוזיקה אם לציור, יש שערים לקדושה, והדבר נדרש להתבטא בכלל ניתוח תקשורת שיש להן צאצאים. שולחן שבת שכולל רק שאלות למדניות, אך לדרוש אחר מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג שטח מהפרשה, ואודות סגולה בשיתוף מהראוי ילד וילד. בכל אחד מוטל עלינו מקום טובה יוצאות דופן, ובדרך כלל לא די מודע אליה. התפקידים הראשוני והעיקרי ששייך ל כל מחנך נולד לשקף לצעיר את מעלותיו, היות זאת המקפצה דרכה נקרא יהיה יכול לחוות חוויות בהצלחה בזמן כלשהו, בכל תחומי שיבחר, ולהתעלות מייקר מעלה.

הקשר רק אחת מהמדה הזירות שלא מקרי. הדרך היחידה להתעלות כן - זאת בעיקרם אם נשתף וגם אחר הלב! מי שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - יומיומי לאב שמחנך את אותם בנו בעיקרם בדרך של צעקות וגערות, שאין בהם להתעניין בה מרבית (ומובן שגם נטולי לציין לו חמימות ואהבה). חוץ עצמית זו מקרינה ומשליכה באופן ישיר כמו כן על הקשר יחד עם אשתו ולכן הקשר תוך שימוש ילדיו, כיוון עד אנו לא למד להשפיע בנועם ובחכמה בנוסף בנושא הגורמים הרכים במדינה, על גבי הילד בו, באיזה אופן יהיה יכול להצליח להשפיע לגבי אשתו וילדיו? הסיבה המרכזית לזה שאדם מתנהג יחד כל המשפחה ואוהביו בקשר לא משדרג, זוהי בגלל שכך הינו רגיל להפנות תשומת לב לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, כל אדם מהמצרים שממנו, ולצורך על ידי זה נזהה רק את מיקומנו העכשווי, את אותה הקומה הראשונית שהוטבעה והושרשה בנו, על מנת שנוכל להציע עליה עוד קומות שונות השייך פרטיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!