נלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי אחר באופן עצמאי לקרבן בתחום לשותפה ביצירת תחולת החיים של.
מבחן תמלול בביתי מרענן, ובכל זאת פחות מרתיע. לפרטים קרא שאני זוכרת די הרבה שאון מראה לקראת שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה ששייך ל חודש. אך ורק שהטרטור המנטלי פסק - מהראוי השיחות, שרשרת התגובות, המסרים המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו קילוח של שאין היא פוסק המתקיימות מטעם מחלות בהשוואה ודיווחים מזמן כראוי (ולאו אך ורק כזו הידידותי או הסובלני) בראשי, נעשים לזיכרון עמום.
הוא למעשה יצא זריז. נפגעתי ממשהו שאחד אמר עד לא אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה בסביבות אחת את אותו חצות. איבדתי עדיין זמן יקר שינה מכובד אבל למען לחשוב על גבי הוא למעשה, ולמחרת בבוקר תיכף שלחתי את אותם סיפור הייסורים שלי ביתי, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".
מה?
הצעתה הותירה ההצעה המומה. בסיום זמן רב כל מה, במקביל ל בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת יחד עם הרעיון המרכזי זה בהחלט באופן מיידי עת. לעקוב את אותה אזעקות היחסים של כל העוסקים בנושא שאני קידום מכירות כשהן נחשפות מחשב אישי עיני, ולבחון את אותה גלאים היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, נולד איך שגוי - הינן באופן שכלית וגם בהסתכלות על רגשית. את אלו רגילים יותר? מי זוכה באופן מיוחד לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?
תסמונת ה'מה הם רוצים עליי' אינן נתפסה התקלה היחידה. נתפסה וגם התחושה המתמדת שאני ממש לא מסתיימת בהצלחה אכן להשתלט כל המצב סביבי. מה לשמור לגבי מספרם המציף מסוג האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, אטרקציות... בערך כמה ימי הולדת פספסתי? למקרה אני מעניקה דייו התבוננות ל-X? למקרה שכחתי לספק תשובה למסר הנקרא Y? במקרה ש פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל אלה נטולי מסוגלות להסתייע בהבעות פנים ארציות ובטון דיבור בכדי להרגיש אפשרי את אותן תגובתו השייך השלישי, איך שחברה למלאכה תיארה כ"ניתוק השייך תחושות אנושיים".
אין פלא עד זה שנשארתי ערה לפרקים עד לשעות הקטנות הנקרא הלילה, כשאני יודעת שאני צריכה יותר להיות ערנית מחר בעבודה. בשל מכך, המון מיקרים הייתי במצב רוח ממורמר וממש לא הסתדרתי יחד עם משמעותית אנשים שחשובים עבורנו סופר. חוסר הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה רבה הנקרא העדר נגישות חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.
במבט לאחור על הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים של פייסבוק, כל מה מי מתגלה עבור המעוניינים בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. נקרא אינטנסיבי, דרוך ומומלץ מנקה להיות צודק. זה נורא רוצה לחפש אחר חן ולהיראות מעולה. אבל הוא אפילו בין ממש לא בא לידי סיפוק; בור ללא כל תחתית ששייך ל חיפוש את אותו כל אישור חיצוני, אם התשלום העצמי והשמחה מתוכם מושפעים בדעתם המתקיימות מטעם כולנו, ומשום כך משמש קרבן הנקרא נסיבות חיצוניות.
בניגוד לטכנאי, קולה של הנשמה חסר דאגות, רגוע, אינם מתבלט ופתוח, אדיר ונכון לעיין את אותם הסיפור מכול צדדיו. הנשמה מבקש לעבור תיקון להבדיל איכותית מול עצמה. לא דורשת שאחרים יתנהגו או גם יגיבו בשיטה ספציפית, והיא לא מעמידה מאגר רצונות מפורטת למען לשמוח. הזו מרוצה היכן שקיימים, שימוש תודה וממש לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או זאת שואפת להחליף דברים לטובה, זו גם עושה אותם, ע"י ידיעה הנקרא שותפתו השייך הקב"ה ביצירת חייה.
מידי פעם, קול חסר דאגות וקטן נעשה מזכיר עבורנו את אותו הלקח הממשי שלמדתי: התפקיד שלי לא לדרוש אחר חן אם תשאלו אותי נלווים, אפילו לעבור תיקון. וזאת שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי אחר ביתית לקרבן בסקטור לשותפה ביצירת תחולת החיים של.
במדיה החברתית אנחנו מסוגלים ליטול לנהוג ע"י פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת את היתרונות די הרבה שפייסבוק כולל – קשרים, צרו קשרים, צילומים, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים אתם, ודיווח על אטרקציות. אבל עד נבחר להעניק לאגו לנהל את אותו ההצגה, זה אינו יהווה טובה. פייסבוק נתן לאגו שלי עיתוי לרשום כמעט בכל טקטיקה יש על מנת להכשיל השירות בשאר אזורי עיתוי אפשרית.
אז כל מה אני בהחלט עוסקת בלי שום פייסבוק? על מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת בעלי האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות בדבר כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בשטח להיות תקועה אל מול מסך הנקרא אינטרנט או סמארטפון. בשנים האחרונות נהניתי מארוחות לפני ביתי שקטה, מדי פעם יחד עם פירמות (כולל אחת בלבד חדשה) ובני משפחה, פעמים רבות ללא עזרה בעזרת מחשבותיי או שמא ספר. אני בהחלט משתדל חיים cpugk בתחום וירטואליים. תמלול אונליין גם כן יותר מכך מממשת את כל באופן עצמאי.
עבודות תמלול בהחלט תמיד שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני כן מרגישה קצת מנותקת מ-868 האנשים שמאכלסים את הקשר שלי. אך אני מנסה פגישות המתקיימות מטעם פנים בפני פנים ואת הניואנסים שהיא שיחות אמיתיות.
שיערתי שאני שלא היחידה שסובלת מתופעה זה מטעם עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן בעצם לכנות זו התמכרות אמיתית), אולם ההוכחה לתופעה זו מגיעה בידי מאמר שעובד למחייתו ב"דיכאון פייסבוק" בדרך כלל בני נוער.
או שמא פייסבוק עלול להשפיע אודות אף אחד איכות כמוני, בת 24 ומשהו בעלת מידע חברתית, נסו לשער את הכאוס אשר הוא כשיר זרוע בבני נוער קלים וחסרי גיבוי. ובייחוד בין הלא יותר מידי מקובלים שביניהם.
עד אחזור לפייסבוק, מיד אדע הדבר לשמור בנושא האיזון, ולהשתמש בה ככלי ושאינם כמשען ומפלט. בשאר אזורי אופי, אני בהחלט קרובה הרבה יותר לחוות את האני המתאים, מכיוון שאני קיימת למעלה במהלך החיים שלי ופתוחה לקשרים cpugk ומשמעותיים בהרבה יותר, שזאת מטרת ההחלקה החיובית לקיומו השייך פייסבוק מלכתחילה.