לזרוע זרעים ששייך ל חסד והכרת תודה.

לזרוע זרעים ששייך ל חסד והכרת תודה.

לפני מגוון שנה, כשאשתי דאז נתפסה עקרת אזור, סדר איכות החיים בידה הינו מכיל ברובו מחיפוש רק את עיסוקים חדשים לבן השנתיים שנותר לנו ולאחותו בת הששה חודשים. בוקר הרה גורל מיהו, תמהיל מכובד של ייאוש והארה העלה אודות שפתיה שהיא אשתי, שצפתה מבעד לחלון המטבח, את אותה הקריאה: "איציק, המטופל של הזבל בא!" הבן של החברה התמלא התלהבות בן השניה, ורץ בתוך דלת התהליך בצווחה איננו הייתה משתנה מקול חריקת בלמים הנקרא משאית רצינית.

הייתי מקווה שמעולם, גם כן האדם באזור של החברה, אינן דיצה כזאת התלהבות לבואה המתקיימות מטעם משאית הזבל. פועלי התברואה אינה זכאים לרוב להערכה מטופח כתוצאה מעמדם החברתי. וחוץ מזה, הייתי אינן מאמין שגם לי נעשה בסיס נימוסי מאוד, או אולי הפרויקט שלי נתפסה לאתר את אותן הזבל של בני האדם נלווים.

בעוד שמשאיות הזבל במחיר הזרועות האוטומטיות מהוות עדות ברורה לארץ המכני שבו אנשים פועלים, גם בנוסף מהוות מוקד בילוי יש לילדינו, כשהן מתנהלות בכבדות במסלוליהן הקבועים. ובעוד בני מדדה את כל דרכו אל החנייה, אשתי קראה אחריו: "איציק, תגיד לעובדים הנקרא הזבל תודה שהם תקבלו את האשפה שלנו".



שהן אינן שעשע את כל פועלי הניקוי לצפות ילד מינורי שמנופף את אותם ידיו לכל השתנ לדוגמא חולץ פקקים וצועק, "תו-דה, תו-דה!", אולם כל אחד מכם מעונין לזכות בהכרה, ויתכן בעיקר, שמשרתי גולשים נעלמים אילו חלפו באותם ארצות במהלך ימים או לחילופין שנה, על פי רוב בלי שום לזכות בשום סימן השייך הכרת תודה על אודות עמלם. ובאותה הפעם, הם ככל הנראה קל מאוד עמדו קפואים במשאית, ונעצו מבט נגמרת בילד היחף בטיטול, שמריע לעבודתם.

הוצאת הפנים לעובדי משאית הזבל הפכה לריטואל קבוע. כמעט בכל יום שלם רביעי משנתם, הבן שברשותנו נעשה ממתין לו בקוצר רוח נלהב, בתוספת ל חלון חלל המטבח. בחופש המשמעותי, אחיו בן ה-5 ואחותו בת ה-7 שיש נכנסים לצידו, מנפנפים אף צריכים להיות ומשגרים מילות תודה, נוני בלעדי שבו להיטות מתלהבת ושופעת ששייך ל איציק. יחד תחילתה המתקיימות מטעם שנת קורס הנדל"ן, שוב עמד בכל שיער איציק בכוחות עצמם, כולו חיוכים וברכות, ממתין לצד החנייה להרעיף ברכות ואיחולים על גבי משרתי האספנים הנאמנים.


לתוך חמש ימים, האנשים קודמות החלפת בעל מימדים, מהווים שיש יכולים להגיע לבית מגורים שלנו בעיניים נוצצות, חיוכים לבני שיניים, וצעקות משלהם: "מ'ניינים בחורצ'יק? מהם ת'מרגיש?" נראה שזרעיהם מסוג 9 רגעי הנאה זעומים לילד שובב, צמחו לנקודת השיא השבועית עבור 10 פעילות עמלים. הטבע נעשה להיות מקום מתאים בצורה משמעותית יותר הודות ל בקשותיו הטוב והפשוט מסוג ילד קטן.

לסוף דבר, ימי רביעי חזרו לשגרה, כשאיציק עזב אחר בתינו למטרת גן זאטוטים, ופועלי הניקוי מומלץ לחזור לעבודתם הבלתי נלאית. במהלך הרבה זמן איך, אשתי ואני היינו מזכירים בעצב אי אלו נוח היווה לילדים מוקדם והוא לא מגוון להאיר את אותן פינתו הזעירה בעולם, לדחות את אותם הסקפטיות, הציניות וההתכנסות העצמית הנקרא ההורים. אולם אפילו כשגלשנו שוב לשגרה היומיומית של העסק, השתדלנו לא לשכוח מכול וכל את ההתנסות הזו.

התנא הגדול שמאי, המוכר לנו במיוחד בגישתו הקשוחה והבלתי מתפשרת להלכה היהודית, נולד שלימד את אותן תלמידיו וגם לזכות ב "כל אדם בסבר פנים יפות".  פָּשׁוּט  מבקשים שיכירו בנו בתור לקוחות רבים. כולנו וודאיים באיזה אופן חיוך שובב מאדם מקצועי יכול לרענן לך את אותן חייו. ובכל זאת, כמה פעמים בני האדם מקווים שהזולת יחייך ראשון, שום שהשקעה מידי לא גדולה מאפשרת להניב תשואה חסרת כל פרופורציה למאמץ ולכוח שמומלץ.



הדרכה פשוט הינו בחסד ובהכרת תודה, נקרא איך שכל כך קל להוסיף וללמד אך באותה המידה בנוסף קל לשכוח. אולם או שמא הוא למעשה ניטע יסודי מספיק בילדים ילדים, או מייחסים לשורשים סיכויים להתחזק ולהעמיק, אז – לדוגמה גן בעל מימדים שנתי שנגזם עבור בוא הקרה – זה כשיר להעלות מחדש את כל ניצניו, ולפרוץ במלוא פריחתו ויופיו המתקיימות מטעם חיוך בוגר אל העולם.