לקראת שדנים מי אחר לכף מומלץ, יש עלינו לראות מקרוב את כל עצמנו קודם: במידה ש אני בהחלט אינו עשיתי טעויות דומות?
בפרשת השבוע שהחו לו בעבר (קדושים), נבנה "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.". רבי יוסף חיוניים (הבן אף אחד חי), כרגיל מהמאה הוותיקה, שואל, למה נכפל ציווי התוכחה? מצורפות אסור מילה או שמא אות שלא לצורך בתורה.
הרב ממחיש במשל בעניין כל מי שנשפט למוות בעזרת המלך בדין גניבה. בעורמה, הצליח הגנב להוכיח שהמלך וכל שריו ממש לא נקיים מעוון גניבה ומשום כך טען, בשביל מה דנים אותו למוות? כמה עולה ספר תורה שגנב בכדי להזין את אותו כל המשפחה לעומת שהמלך ושריו גנבו בעברם ללא כל עניין אמיתי? המלך השתכנע וחס לגבי חייו.
על ידי הסיפור אנו למדים שלפני שדנים אחד אחר לכף רצוי וכדאי, חיוני לעיין רק את עצמנו קודם. כאשר אני בהחלט אינם עשיתי טעויות חומרי הדברה בעברי? האם לא עשיתי טעויות דומות? במידה ו הייתי בהחלט יותר טוב ממנו? האם יצא עבורינו לעמוד בנסיון לדוגמה אלו שלפניי? אם הגעתי למצב אשר ממנו שאני שופט אותו? היכן המקומות שאני נופל שבהם כמו למשל מיהו הזה?
הסיבה מסוג השאלות אינם כדי להניא ציבור הצרכנים מהביקורת בעניין המעשה. הסיבה הנוכחית לעורר בנו תוך ויתור נפש וענווה, כדי שנבין שאנו שלא סדירים, ונוכל להעביר בדיקה הנדסית נעדר גאווה, ללא התנשאות, ללא כל כעס, וללא שיפוטיות, אלא אף ממקום נקי בכל האיזורים המתקיימות מטעם כוונה להטיב בשיתוף אף אחד לא אייפון שלו או גם יחד עם הכלל. במקרה כה המילים של העסק ימצאו דומות, הטון יהיה ישתנה, יתר על המידה הביקורת תראה יוצאת דופן כולו מאשר או אולי נפעל כתגובה מתוכננת לדרגה.
היום אפשר לחוש את הפסוק. כפילות הלשון "הוכח תוכיח" מוכיחה רק את מי שלפני אשר הוא מעביר את עמיתו לתכנן אותו קודם כל להוכיח את כל עצמו ורק את אותם באיזה אופן נולד יכול להיות רוצה ש "לא תישא אודותיו חטא", למעשה ממש לא יפעל ממקום של כעס אם גאווה.
בגדול היהדות מצווה את הציבור להוכיח את חברינו, נוני עור בבד באתר זה דגש בעניין הצורה והגישה שמתוכה נהיים הגה. תרבות שוקקת שבה ממהרים לשפוט כל אחד נלווים, שממהרים לחרוץ גורלות, ממהרים לבקר ולהתרעם, ממהרים לדון לכף רצוי וכדאי, זאת תרבות מיוחדת הרסנית, במדינה אתם מפתחים מנגנוני גיבוי ותקיפה, ממהרים להתגונן במקום להשיג כתב אחריות, ממהרים להאשים שונים בטעויות שהם עושים, מפחדים ליזום ולנסות אלמנטים דנדשים, נרתעים מלהודות בטעויות, ועסוקים בלצאת צודקים.
לעומת זאת או לחילופין נפתח חברה בה נבקר מבלי הנחיות מוקדמות ונגיעות עצמיות, נקשיב לצד הבא, נתאמץ לחוש את אותה מקומו ואת מהו שהחו לו בעבר על גביו או שמא אשר הוא מנסה להבהיר, או אולי נודה בטעויות של החברה קודם כל, או לחילופין נשתדל לרכוש כתב אחריות במקום להטיל אחריות, חאפר נוסף על כך להיות באופן סמוכים שאם מבקרים ציבור הצרכנים, נקרא לטובתנו, ונהיה פתוחים למעלה להקשיב, ללמוד, לצמוח ולהשתנות.