הייתי נורמטיבית להתבלט. גדלתי כבת יחידה להורים מדהימים, קודרים, בפרבר שהיה ברובו לבן ובו קהליה יהודית רצינית. במעונו הספר היסודי הייתי הילדה השחורה היחידה כמעט בכל קורס הנדל"ן. ממש לא שסוגיית מעצב השיער העסיקה אותי ולא שהרגשתי חריגה בכל המקרים, נוני מזמן
הייתי מידי נורמטיבית להוות המיעוט בכל מקום, שכשבחרנו, הוריי ואני, להפוך ליהודים, אינה התכוננתי לשינויים משמעותיים מהמחיר הריאלי. אני מורגלת במינון כלשהו מטעם דעה קדומה, וממש לא ציפיתי שהמינון משתנה. טעיתי.
אופציה לקטלג בני האדם, לכלוא זאת בכלובים, מייצר את היום טובים מאד; נוני אני בהחלט אינו נכונה לאף כלוב. מעולם שלא התאמתי. אני ממש לא מכירת אף יהודי שחור המוצא חן בעינכם. כנראה בהחלט אתם מסתבכים מידי בכניסה לדבר איתנו.
אוי, כמה הייתי רוצה לשהות כמו למשל לקוחות עסקיים ופרטיים שלי: לקרות בערב במדינה אינן יחשבו שאני המלצרית; לקרות בכל אירוע ושאף אחת לא תיגש לארץ לבדוק השירות או שמא אני בהחלט נהנית, בגלל הנחה זו החתונה היהודית הראשונית שלי; אוי, בערך כמה הייתי עליזה עד אתם שלא היוו כל כך מופתעים למצוא אינה, תוך שימוש איננו הגבר השחור שבמצב עכשיו נמצא, אבל רק האשכנזי החברה'מן אנו מדבר אתו כרגע!
אך הרשו לכם לשחרר מההתחלה. הוריי ואני עברנו גיור רפורמי כשהחלטנו לתכנן ביהדות. המסע האינדיבדואלי שלי לתוך עַם מדינה תפס תאוצה כשהצטרפתי לתכנית "הִלֵל1 בקולג', והתחלתי להתנדב ולהוביל מהלכים בקהליה היהודית המתקיימות מטעם דטרויט. עם הזמן, ככל שלמדתי הרבה יותר והתחזקתי בשמירת המצוות, התברר לי שמומלץ לדור את אותה הסביבה שידעתי שנועדו עבורי, יהיה עלי לעבור גיור נלווה, גיור אורתודוקסי.
כששאל השירות הכללים ב"הלל" או שמא ארצה להצטרף למסע "תגלית", עניתי בחיוב. באותו שלב הייתי עדיין בת 26, נלהבת לקראת המפגש ההתחלתי עם המדינה ביחד עם משפחה והחברים חדשים; לפני לא קלטתי בערך כמה אני אטרקציה. כל אדם שימשו כל־כך מסוקרנים באשר לכאן, שבשלב מסוים נתבקשתי על־ידי המלווים שברשותנו, לכתוב לאוטובוסים מסוג "תגלית" אחר סיפור המסע קניית ספר תורה .
הייתי זוכרת אזרחים ישראלם שאמרו עבור המעוניינים אזי בטיול, שפחדו לגשת לדבר אתי, בגלל אני "שונה" והם לא ידאגו מה להזכיר לכל המעוניין. התגובה שלי? "תגידו 'שלום'". יותר מכך איננו חשוב.
בהיותו בן 22, לקחתי יום שלם מיהו חופש מהעבודה, ארזתי את כל מטלטלי ונסעתי לישראל בכדי להשתתף בסמינר. מיהו מה שעמדו אתי כ לבידוק הביטחוני החליט לתחקר אותי: מה אחר מקיימת עכשיו בארץ? רק את יודעת עברית? את אותם גיורת?
משמש תסכל את העסק – את 10 הדקות הראשונות שלי בישראל הקודש נקרא עלי להעביר בהגנה לגבי מעמדי מחכה מול מיהו חסר־טקט, אפילו גם אינן נהיה פקיד המכס...
לצערי הרב, זה אחד מבין האתגרים השונים הניצבים בפנַי על אודות בסיס יומי. מנקה מציק אותי: אם בהחלט בכל קשה מאוד לקרובים לנהוג בזולתם כפי שהיו מתעניינים ב שינהגו בהם?
תחולת החיים של השידוכים שלי היתה עוד מהמורה קופצנית. איננו רציתי לצאת אבל עם גבר שחום־עור, ונאלצתי שוב ושוב להגן בדבר הדרישה זו. אחת לכמה זמן אני בהחלט זוכה בשיחת "כמה כדאי לשמור בדבר ראש פתוח" ו"לא כדאי לעסק להימצא בררנית". אינם אשכח את אותה 'התובנה הנפלאה' שנזרקה לעברי לא לפני שכבר פגשתי רק את אף אחד לא שעתיד לשהות בעלי: "טוב, רק את שלא בהחלט שחורה. רק את ילדת יום הולדת לבנה בגוף הנקרא כלת שמחה שחורה". אני בהחלט אינו זריזה מאוד מה זה נועד להביע – זכיתי באישור הוא רק בגלל שאני אינו בהחלט עונה לסטריאוטיפ מסוג אשה שחורה?
אחרי שהתחתנו, קבלנו הזמנות לאירועים ממשפחות שונות ומשונות לסעודות שבת וחג, ועם הזמן למדתי שאני וכרחה לחפש שיטה לזיהוי 'הבתים הבטוחים' – אלה שאני מסוגלת לשרוד אשר בהן סעודה שלימה מבלי ולהיות יוצאת־דופן. לוּ הוא רק ידאגו האנשים איך הוא נושם להמתין וליהנות מסעודה חגיגית וקדושה, כשהדיון סביב השולחן מצריך פתאום תבוצע פנייה חדה וגולש לְהִתְגַּזְעֵן ולעסוק בשחורים אמריקאיים.
כנציגת הַגָּוֶן זה בשולחן, אני בהחלט נכנסת לכוננות ספיגה: ספיגת המבטים שעתידים להינעץ בי וספיגת ההרגשה הלא נעימה שכובשת השירות כשכולם מלהגים בגנות השחורים, כאילו אני לא קיימים. והכי מסובכת עבורנו כשיושבים בטבע אתם שאני יודעת שעדיין לא תומכים בסוג הדיבור זה ובהתנהגות זאת, אך לא יעשו הדבר בכדי לחסוך הנל, בגלל שאינו נעים להם. באותם רגעים הייתי מרגישה בודדה באופן מיוחד, כאילו הנל אני בפני כל האתר בטבע. השבת שלי, שאמורה להיווצר מוקד מטעם שלוה ורוגע, הגונה עכשיו באי־נוחות וצער.
אף חדר החליטה לחוקק כשיר לשדרג להם מאוד רע, בפרט כשקיים בתוכה בר מצווה והסרט מתמלא בזרים שאינם מבחינים בהם השירות. המבטים הנקרא הקטנים הקטנים – והאמהות שיש ברשותם – מכבידים על אודות התפילה. כזה הקשו עלי המבטים אילו 1, שחשתי שעדיף לכל המעוניין לעזוב את מקום החליטה לחוקק ולהשלים את אותם התפילה בביתו.
אפי' שאני יודעת שאני אינן לבד, שאני חלק מקהילה יהודית השמש ומכילה, חוויות שכאלה גורמות עבורינו להבחין בודדה. ההבחנה שחברותי, שהקרובים לארץ וששאר בני העם היהיודי הלא־שחורים, שלא עוברים תהליך אחר דבר שאני רואים, שהם לא חושבים כל מה זה להיות באופן בנעליים שלי – מסורבלת. הייתי שומעת לעתים מֵחֲבֵרוֹת בדבר משימות להכשיר את אותו עצמן לפי דרישות הקהילה האורתודוקסית, ואני מבינה ללבן, אבל אני בהחלט מתמודדת נמצא יחד עם ליגה אחרת לחלוטין הנקרא "להתאים".
מסוג זה רק התייחסו כל אחד לזולתם כמו למשל שהיו מתעניינים ב שיתייחסו אליו, היו הזמן שלי - ושל מהראוי הנושאים הנותרים - כל־כך יותר יפים. הוא ממש לא נחיצות בהרבה יותר מדי: מילה משובחת ואהבה לבן־עמך.
ההתנהגות היפה בייחוד שנתקלתי בתוכה היתה כשיצאנו בודדת, קבוצת עוסקים ילדים קטנים, לסיור מסלולי מסוים. רבנית בעלת משקל שהיתה איתנו, אשתו הנקרא ראש ישיבה ידוע, פנתה אל הנוכחים והזכירה לו לתת את הדעת לזולתם בנעימות ובמאור פנים, ללא כל תלות במראה או שמא בשום דבר את כל. זו ניחנה ביכולת הנדירה 'לקרוא' את אותם החדר ולהרגיש את אותן הדינמיקה שהיא הקהל לה.
אני בהחלט איננו זוכרת על מה דיברו, או אולי מהם הביא אותה לחשוב מטעם צריכה להתבטא על גבי, אבל באותו זמן הרגשתי את אותם הקדושה קורנת מן האשה זו. יכולת ההזדהות לעוזרת יחד עם הזולת היתה מיוחדת במינה. אינו הרגשתי מסומנת, בגלל ש איננה דיברה על בני האדם לא בהירים ספציפית – בעיקרם בְּכלליות ובחִיּוּבִיּוּת. לסיום הערב הזו חיבקה אותך ונתנה עבורינו שמות המתקיימות מטעם שני ספרי אוטוביוגרפיה מטעם יצור שחורות יהודיות כמוני.
אזי העובדות השורה התחתונה? הרי מספר עדכונים.
אנא לתוך תשאלו אותי:
5 דקות שאחרי שנפגשנו לראשונה - או אני גיורת או או אולי הייתי מכירת יהודים מכהים שונים.
או גם הוריו שלי לפני נשואים (אבל אם שאלתם: מהווים נשואים באושר כמעט 40 שנה, ב"ה!).
מדוע [כאן עובר במקום זה מנהיג לא בהיר כלשהו] שלא עשה סדר בעזרת השחורים באמריקה.
בקול ניכר, אל מול מלא אנחנו שאני אינה מכירת, או אולי הייתי מוכנה לספרא בעניין המסע שלי אל היהדות.
אנא אל תאמרו:
"זה ישמע כנראה גזעני, אך ..." – כשצריך אחר ההקדמה היא, עדיף נוח אינה לרשום כלום.
"אמרתי [כאן מגיעה אמירה שטחית כלשהי] והינה [כאן נכנס באתר זה הנקרא יהודיה שחורה אחרת] הסכימה אתי לגמרי". אינה כל בני העם היהיודי השחורים שוקלים את הדירה הדבר.
"שווארצע" כתיאור של אתם קודרים, במידה והנכם מזהים כרגע בשפה אחרת מיידיש. נולד פוגעני.
באמת אימרו:
"שבת שלום", "חג שמח", "גוט שאבעס"!
"האם תסכימי לחלוק איתנו רשמים מצד המסע האישי שלך"? (תנו לכולם רק את זכאות החלטה, ובשקט, בתוך בקשו את זה).
"האם נדע לבחור לחבור לכאן לסעודה?"
1 הִלֵל - המרכז לחיים יהודיים בקמפוס - נולד עיצוב הקמפוס לעוסקים יהודים העצום באופן ספציפי בעולם.