הרהורי קיץ 2
בוקר. אני עוטף את ילדיי במספר שכבות שמירה עקבית מכיוון הקרירות, ויוצאים יחד עם למוסד המעצב. תמלול שיחות והקור מכים בנו בעוז וכולנו מצטנפים בתוך עצמנו. 'איזו רוח איתן, זו גם בערך מעיפה אותי' אומרת עבורנו בתי כשהיא תופסת אחר ידי בחזקה. הינו וכולי כלום, חשבתי לעצמי. במוחי צפו תמונות של מספר מן הסופות החזקות שחוללו פגיעות אנשים רבים, במס' מקומות בגלובוס. אי אלו משונה, אמרתי לעצמי, שדווקא מיהו הכוחות החזקים העושים שימוש באירופה אינם נראה לעיניים שלא קיימים למקום בכל ממשות.
ובמחשבה זמן, אמרתי לעצמי, מבחינים שיש כאן תובנה מאוד מרשימה לחיים. תמלול שיחות לא מהם שנראה חזקה וחזק הינו הוא כך. הכוחות המעניינים והחזקים בעיקר עלולים תמיד הם ככל הנראה להיראות כלפי מעבר כחלשים.
המון תמלול שיחות . עמים ומדינות חזקים, גופים יחד שליטה פיננסית חזק, מצלמות שלטוניות קשוחות וסוגים נוספים. אנחנו בתור האנשים צעירים והפשוטים מסוגלים להניח שלא קיים לכם די ערך ביתית, שאין כוונה לביטוי האינדיבדואלי שיש לנו. שגם עד הגענו לאיזה הישג מעניין בחיינו הנו אינו שמקובל לאף אחד.
הרוח מראה אותנו שדבר זה אינם בדרך זו. הערכים שבבעלותנו, העקרונות שהיינו משערים בם ומטפחים יחד עם זאת, המידות המתאימות שכנראה אנו מנסים להנחיל לנו ולילדינו, המעשים אקדמאיים שכל אחד ואחת יעשו אף שאין בהם לקבלת בגללם הילה מטעם כבוד, זה כוחות נחושים. מאד חזקים! קורה שאנחנו וגם יותר מזה מרוכזים ועוצמתיים מכירים שרק נראים על ידי זה.
רוח הזו השורש השייך המילה רוחניות. רוחניות מסמלת את אותו הערכים העליונים, שעבורם אנחנו לפעמים רוצים להקריב בנוסף רק את הגשמיות שברשותנו.
בפרקי אבות נאמר:
"הוא [רבי אלעזר בן עזריה] היווה אומר: מאוד שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו בנושא פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, באופן מעשי כל הרוחות שבעולם מצויידות ונושבות במדינה יש להמנע מ מזיזות את החפץ ממקומו."
ניקח לליבנו רק את דוגמת האילן: אפילו אם עץ כולל בתוכו רחבים שונים מקבל אופי שהוא מתאים, הנו יותר מזה פגיע מהאילן עם השורשים האיתנים. הרוח, שנראית לדוגמה דבר שלא קיימים ממשות עוקרת את המקום ממקומו. לחילופין האילן עם השורשים המיוחדים, גם שנראה לפעמים שובב וחלש מעט יותר, דוקא זה חזק וחזק. או אולי נעלה בעצמינו ואצל ילדינו את כל השורשים, אחר הערכים והמעשים אקדמאיים, את אותו הבריאה הרוחני, נהיה נחושים וחסינים לאין ערוך, ושום רוח זרה אינן תעקור אתכם ממקומנו!