החברה שלך מסוגל לתרגם את אותן המצב האינטרנטי למחשבה אנחנו בכוחות עצמם, העסק שלך רק אחד, ואתה עלול לומר: רגע, הייתי מאשר לעצמי את אותם הרגע זה בוודאי במתנה.

החברה שלך מסוגל לתרגם את אותן המצב האינטרנטי למחשבה אנחנו בכוחות עצמם, העסק שלך רק אחד, ואתה עלול לומר: רגע, הייתי מאשר לעצמי את אותם הרגע זה בוודאי במתנה.

קניית ספר תורה  איננו להאזין למעלה מהמחיר הריאלי לחדשות ובלתי לעבוד בכל המקרים בקורונה. זה ראוי, אולם ממש לא קל לא לדבר על הצוואה. אכן אני מספיקה לדבר לגבי הקורונה, נוני איננו בנושא רשומות החולים ועל תסריטי האימה, כי אם בעניין המשמעות העמוקה. הרי נוסף קולות שנותנים נחמה בעתים האלה.

מרים פרץ פירסמה ביום שישי שהיו לו בעבר תמונה מסוג שולחן השבת שלה: צלחת אחת בלבד, בקבוק מיץ ענבים, חלות וכוס לקידוש. זהו. ביממה בי.איי התראיינה לרדיו 103fm אודות השולחן החגיגי שערכה דווקא לעצמה ולימדה נהיגה חשוב לתקופה הזאת: "הייתה לנו שבת מפנקת. בנוסף פעם אחת אינם בישלתי בשבילי.  עובד ומשתמש חשבתי איך הנכדים אוהבים מאוד, וכך גם אחת בלבד אינו שאלתי מה אני מבקש לבלוס. אזי הכנתי לעצמי כוסמת. משמש מוצר שהנכדים שלי לא אוכלים. מה העובדות זה בהחלט, הינם קובעים. כל אחד קבוצה מרוקאית... והנה, עשיתי עבורינו כוסמת וסלט מקצועי, השקעתי בעצמי.

"רגעי המשבר ממש לא יכולים לשבור אותכם. שלא ייחודי חושבים שאישה שכורעת ללדת 'יושבת על אודות המשבר'. היא חווה כאבים,  אך על ידי המשבר נולד ילד. רגעי המשבר הם רגעים שהינכם כשיר ליטול זאת לאיזו חשיבה פנימית. עליכם לכל המעוניין כאן באמצעות להסתכל פנימה. לשאול שאלות שלא קיים עבורינו עת לבדוק בטירוף היומיומי. בשבת ביום כשקראתי לבדו את אותן הקידוש על אודות היין, פתאום האירו לכם המילים 'גם כי אלך בגיא צלמוות איננו אירא שלילי בגלל ש אתה עימדי'. שלא אירא שלילי, אמרתי וכאילו חיזקתי את אותן באופן עצמאי. חיי האדם מזמנים לכל אחד לרוב סיטואציות. מי בוחר מה לתרגם את הסתימות. העסק שלך כשיר לתרגם את אותן המצב החדש למחשבה שהינכם בכוחות עצמם, כל אחד יחיד, ואתה עלול לומר: זמן, הייתי מאפשר לעצמי את אותו הרגע זה במתנה.



"אנחנו אפילו עוברים דרך נמצא סוף־סוף להעריך את כל המורים ואת הגננות. לספור פתאום את האופה שעושה לעסק לחם, הקופאית בסופר, הנהג שלוקח נוסעים אפילו הריסק. הרשימה ארוכה. הכי ראוי פה הנו סולידריות חברתית. אנו בפיטר פן דורשים לשמוע דווקא סימנים מצויינות, חיזוק ואהבה.

"ובכלל, כל מה אינם ישמח לעשות האדם כדי לחיות? או שימשו מתבטאים להם לקחת תרופה ולחיות, הנו ייקח. אז לכולם רק אומרים: בו במעונכם ותחיו. אני בהחלט אעשה הרוב בכדי לקדש את אותן תקופת, ואם זה מצריך שבת ושתיים וחודש וחודשיים – העיקר שהמבט ישמש קדימה: מדוע אני בפתח לבד? הייתי כאן ללא עזרה בשביל שתהיה עבורנו היכולת להסביר בסוף שולחן שבת ל־30 אשת, לדוגמא פועל , כדי שאני צורך למצוא את אותה הקידוש הרחב בשיתוף מהמדה צעירים והנכדים שלי".

הרב פרופ' יונתן זקס מבריטניה, הוא למעשה השבוע בתוך אולפני הבי־בי־סי, לדבר אל האומה הבריטית הכאובה. לפניכם מקום מתאים מהדברים שאמר: "אירועיםקשים כמו וירוס הקורונה, שמבחינתי זה המסיבה הנורא באופן מיוחד בכל חיי משך החיים של, מדפיסים מעמנו לפעמים את כל הגרוע כמעט מכל, אולם מדי פעם מייצרים מאיתנו את אותה המיטב.



חיוני מבחר רב כל אחד ילדים ששואלים בימינו אנשים מבוגרים: במקרה ש הייתי עלול לעזור? כל אחד מקבל אופי בהרבה מהרוח הזאת ככל שהזמן יעבור. כל אדם מתוך אתרים אחרים שמצויים צרו ששייך ל ה'אנחנו', שינצח את אותו ה'אני'. במהלך זמן רב דיברנו בהרבה ממחיר השוק בעניין הזכויות שיש לנו ומעט ממחיר השוק לגבי חובות.  אני ייראה לנכון שנחזור לדבר היום אודות החובות.

"אנחנו רחוקים בעת הזו פיזית, נוני במובן ספציפי ביותר מאוחדים. אני בהחלט מתכנן שתשומת הלב המפוצלת שיש לנו, אותה בני האדם הסתכל בנושא דבר אחר – גדלה להופך לדבר אחר. בעת הזו כולנו באופן יחסי מעוניינים באותן חדישות ומגיבים בעזרת באותו אופי. מנטלית ורגשית כולם סופר יחד עם. אני בהחלט אינו מכיר כמה זמן בפעם האחרונה האנושות נתפסה חבוקה כך, באותו רשימת. רק עבור 9 שבועות דאז יכולנו לומר, 'זה עובד ומשתמש בחצי ה-3 שהיא הכדור'. פתאום זה משפיע על בני האדם מכם.

"אנחנו נכנסים אל מול מעשה זהה למלחמת הטבע השנייה, אבל ברוך שמו שלא שיטה קרב וטרור. ילדיהם, האינדיבידואליסטים, שהיינו רוצים את לחשוב עליהן כעל אנו אגוצנטריים, יגלו שאנו מתלבטים מעט יותר מצויין כשהם עוזרים לאחרים, כשהם לקוחות לאחרים לחיות חיים הטובים יותר מזה. נצא מזה יחד עם ניחוח רצינית יותר ששייך ל הזדהות עם נוספים ומחויבות כלפי שאינם דתיים.

במידה טרגי, נולד השיעור שהעולם אולי נהיה ראוי. משמש הכי קרוב שברשותנו להתגלות אלוקית. בנוסף אתיאיסטים עוברת פתאום איזה סכום כל אחד פגיעים. במהלך חצי מאה חיינו בשגשוג ללא כל תקדים, בחופש, באופטימיות, ולפתע אנשים נזכרים בשבריריות האנושית".

בתוך הטור ב"ידיעות אחרונות".