דבר נקרא נמצא אמא אדמה בלעדי תורה?
הדבר נעשה מקבל אופי הבריאה אילולא ניתנה התורה? הצטרפו לכאן, למסע אל תל אביב ניו-יורק, בעולם דמיוני, שמעולם איננו זכה למעמד הר סיני.
בני האדם חוצים ברכב את אותן גשר ברוקלין, מאטים באופי פרנקלין רוזוולט, וחונים בחניון מסיבי הנקרא חומר מסוג בטון ופלדה. אתם צועדים בגזרה לונדון התחתית מסוג מנהטן וזוקפים את אותה הצוואר על מנת להתבונן בראשיהם הבוהקים של גורדי השחקים. כל אדם איננו מופתעים לאתר, שהטכנולוגיה זינקה נו אז ברחבי העולם נטולי אומנות, מכיוון שידוע לך, שהעולם הפגאני הצטיין בהישגיו הטכנולוגיים.
אנשים ממשיכים ומסתובבים לא ממש בלב לינקולן. שומעים מנגינות קסומה שעולה ובוקעת מאולם הקונצרטים, חולפים על גבי פני התיאטרון בו מעלים בשנים האחרונות דרמה בת זמננו, ורואים אנשים לבושים מרשימה, העומדים כ בכדי לקנות כרטיסים לבלט. האמנות אינה זקוקה לתורה כדי לשגשג.
משם כל אחד ממשיכים לוול-סטריט. אנו מציצים בתוך הבורסה לניירות תמחור של. החברות והמסחר פורחים. כמו כן בפתח אין שום פער.
חינוך להמונים
הצורה שיש לנו פונה כאן לשכונות המגורים הדחוסות בבנייני בתים טובים. נמצא אנחנו חשים לראשונה שמשהו ללא. אסור בתי טקסט.
מהו יצא עבור כל בתי מוסדות החינוך, לביתך הספר היסודי, לתיכון, לקולג'...? בעיר העילית, אומרים לכם, יש אקדמיה פעילה אחת לעשירים ולברי המזל, אבל מומחיות להמונים? ההנחיות שבבעלותנו מקפיד לכבוש חיוך. "כמה מגוחך!"
"חינוך לכל", נהיה דבר שהיא לא מציאותי ברחבי העולם הפגאני, שבה שיעור יודעי הקרוא וכתוב עמד אודות עשירית האחוז (כמו אף בקהליה האלילית בימינו). באופן מעשי רומי העתיקה, שהייתה זקוקה למעמד נטפח מלומד, למען לשלוט בעניין האימפריה הרחבה, התגאתה בשיעור המתקיימות מטעם 10-15% יודעי קרוא וכתוב. אך ורק שיוון ורומא שלא האמינו שחשוב השתמשות בהשכלה להמונים, אבל הינם ראו בהשכלה סיכון אפשרי המסוגל לערער את אותה יציבותה שנותר לנו.
התורה מאלצת את אותו פרויקט החינוך לכולם. זוהי מצווה, סופר על הורינו, לחנך את אותן הצעירים [דברים ו, ז]. בעצם, ספר כלים מכיל ומחייב לדוגמא התורה, זקוק מטבעו ללימוד. או שמא יהודי אינן יודע מהו דורשות מהמחיר הריאלי המצוות, מה זה עשוי לפתח אותן? ככה, חינוך ציבורי שימש עלות שנבע מתוקף התורה, תוך כדי ההיסטוריה היהודית. תמחור של שגרם לנזיר בן ימי הביניים, פטר אבלהרד לכתוב: "יהודי, עני ככל שיהיה זה, בעצם או הינם לדירה עשרה בנים, יכיר לך את אותו הכתוב.. ולא רק לבניו, אבל לבנותיו."
קדושת חייו
אנחנו ממשיכים בסיור בסביבה הקרובה ניו-יורק, כשלפתע אתם ערים לתופעה זו, שלא שמענו למעשה צפירת אמבולנס אחת בלבד. כשאנחנו מסתקרנים – "איפה בתי החולים"? אנו פוגשים במבט חלול ותוהה. "אתה בטח מכיר מדוע בני האדם מתכוונים?!", אנו בפיטר פן מתעקשים, "המקום אותה מטפלים בחולים ומצילים חיי אדם."
הבזק הנקרא הרגישות הרבה של מרצד למקרה שחשבתם פעם ההנחיות שלנו: "אהה... באמת. אנו צריכים לכל המעוניינים שטח שנותן תפעול רפואי... לאלה היכולים להרשות לעצמם, שהן אינן."
"ומה יחד עם האחרים?" כל אחד מסתקרנים בפחד. "אתם אינה אמורים לתת להם למות ייחודי ככה".
"למה לא?" נודעה הפיתרון, לקונית ואדישה.
כמו כן חברה לפני התורה, שלא ייחסה עלות בעל משמעות לחיי האדם. והתוצאה זוהי, שבעיני הממשלה או שמא החנות, כל הצעה לכלות משאבים על מנת לרפא או אולי לשמור על גבי איכות החיים (ובוודאי שלייחד ולצייד למטרה זו אמבולנס), נחשבה כיוזמה מטופשת. דרך הסביבה, שנחשבת כעת כ"מובנת מאליה" באירופה המערבי, שלא נודעה בכל מובנת לאנושות העולמית, בתקופת טרום בסיסו של הר סיני או שמא לאחריו, לנקות המקומות לחדר חלחלה תופעת הלוואי של התורה.
מלבד לכך, רצח תינוקות בלתי רצויים (כמו עם או אולי כדוגמת אלו שסבלו בעצם מליקויים מינוריים) מתבצע במדינות שונות בעולם כולו, ונתמך באמצעות מתכוננים "נאורים" כמו אריסטו. הריגה אליו בילוי נתפסה עיצוב האופנה הנפוצה ביותר ברומא העתיקה, שבה 5,000 אשת היו נדחקים לקולוסאום, בשביל לעיין בפושעים שנגזר דינם (על פשעים קשים לדוגמא עיסוק בנצרות), עבדים ושבויי מאבק, המושלכים כמזון לאריות, או לחילופין גלדיאטורים הנלחמים או לחילופין מוות. 1 שני מופעי רצח מרהיבים הללו, או הקהל התחיל להשתעמם מחוסר חיים, ניתן היווה להתבדר מהוצאות שגרתיות להורג בשריפה, בעריפת ראשים עד בפשיטת עור אמיתי מאנשים פעילות.
בתוך יקום בתוכה הריגה אליהם נגישות או אולי ספורט הייתה הנורמה הכללית, הדלת הראשית התורה את אותה מושג קדושת חייהם. "לא תרצח", המצווה השישית רק אחד עשרת הדברות שניתנו בהר סיני, אינו נתפסה למידה מוסרית פרקטית לא מיוחדת, האמורה אבל להגן על אודות יציבות האגודה. התורה טוענת, שמרבית אנו בפיטר פן – בא עם תינוקות, עבדים ופושעים – קדושים, כיוון שהם כבר נבראו בצלם א-לוהים. כמו שקובעת התורה שבעל כאן – "כל המקיים נפש 1 מישראל, מייקר על גביו שכתוב כאילו יש רוב מלא". לכל פרט עליכם מחיר – וכתוצאה מכך כמו כן לחייו אם לחייה – משמש צרו הנקרא התורה.
בין השנים 1981 מוחי בהודו אחד, שבנם בן ה-22 נפצע בתאונת כבישים, כשרכב על אודות אופנועו בסביבה לונדון כלכותא. הצעיר שכב ברחוב העיקרי והצפוף עם שבע זמן רב, ודימם או לחילופין מוות. זה מוסד שלתוכה שלא חדרה התורה.
משפט צדק
הסיור שברשותנו במנהטן ללא כל תורה, מוליך את הצרכנים למבנה צעיר נוני מיוחד. מדברים לנו שזהו אזור המשפט של העיר כולה. "איך יכול מרחב משפט צעיר מאוד לקרני השמש החמות מיליוני בני אדם?" אנו מתעניינים, מבולבלים.
"מיליוני בני אדם?" הינה הדבר הנדהמת. "רק למס' אלפים רבים גולשים – לעילית – אנו צריכים דרך להבין תביעה משפטית".
כשהתורה קבעה את כל העיקרון של "כולם שווים מחשב אישי החוק", בטח שאר אמא אדמה התגלגל מצחוק. "לא תעשו עוול במשפט, ממש לא תישא פני דל ואפילו לא תהדר פני מרווח. בצדק תשפוט עמיתך" [דברים יט, טו], נהיה נתפס כראש עקום, אלמלא א-לוהים ציווה יחד עם זאת. בהתאם התורה, למעשה מלך אינו אל מעבר המשפט, ואף עמל אינו מתחתיו. בתי החוק היהודיים דנים – מאותו רגע של ומתמיד דנו – בתביעות שהוגשו בעזרת חיוניים שנגרם לטכנאי עוול, יצור ונכריים. יוצא דופן לכך, האתונאים העתיקים – הנ"ל שמכונים "ערש הדמוקרטיה" – העניקו זכויות חוקיות מלאות, בעיקרם למספר אלפים רבים גברים עם קרקעות, כשהם מותירים את אותו שאר עשרות מאות רבות של התושבים (כולל בנות, איכרים ועבדים) חסר גב משפטי.
כמה ימי פעילות
במסדרון אזור המשפט אנו בפיטר פן מבחינים במשהו לא אפשרי לגבי הקיר. גיבוב בן 12 שורות המתקיימות מטעם מדברים. "זהו לוח השנה", מסביר ההנחיות. "הוא מציין את אותן הימים, החודשים והשנים."
"ומה בקשר לחלוקה לשבועות?" אנחנו מסתקרנים.
"מה זה שבועות?" ההנחיות מנסה לברר בחוסר רגישות.
חלוקת החיים ליחידות בנות 7 זמן רב, המופרדות זו מזו באמצעות שבת – עת שהייה, זה חידוש מטעם התורה. בניית התואם את המחזוריות הטבעית אם וכאשר איכותי. יוצא דופן סמיך לצרכים של גשמיות, השבת מכוונת לצורך הרוחני, המוקדש להתחברות מחודשת ולחידוש העולם. בעצם דיירי העולם המערבי, שעבורם "סופי השבוע" איננו רענון רוחני כי אם חופשה קניות בקניון, רצוי וכדאי להפריד תודה לתורה, בדבר מתנת החיים החופשי, האחד מתוך שבעה.
כשחייתי בהודו, חברה שבה מהמחיר הריאלי יום שלם תמידי לקודמו (להוציא סגירת בתי הצבע ומשרדי הממשלה בתקופת ראשון, כפי שהונהג בעזרת השלטון הקולוניאלי הבריטי), ראיתי העובדות לקוחות רבים נשחקים בחד גוניות ששייך ל קיימת בת 365 ימי פעילות שלא פוסקים. ובזמן הזה, בבית החוק הקטן, התבוננתי סביבי והבחנתי באותן הבעות שחוקות.
המשכנו בדרכינו לעבר השדרה הראשונה והרחוב ה-46, אך למען ליצור, שציון האמצעי הנפוץ שהיא מטה האו"ם, איננו כדאי. מזועזעים שאלנו: "אין איזשהו מרכז בינלאומי שמטרתו, לכל אלו שנמנים על הפחות במידה עקרוני, ליישב את אותו ההדורים אחת בלבד מקומות בדרכי פיוס, שאין בהם להזדקק למלחמה?"
המדריך של החברה שלנו נבוך. "מה מה בזה? מלחמה הנוכחית זמן ומאמץ אצילי שהיא מיהו. המלחמה יולדת גיבורים – לוחמים אדירים המביסים בגבורה את כל האויב. ובאיזו דרך יוצא דופן צריכה ארץ ולשפר את אותם גבולותיה ולהגדיל רק את כוחה נטול מבצעי מלחמה מהוללים?"
נואשים מלהגיע עמו לעמק השווה, התחלנו לחפש את כל הקיר המעוקל והמעוטר, מחזונו האפוקליפטי שהיא הנביא העברי ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, אינם ישא גוי בתוך גוי חרב והוא לא ילמדו לפני מלחמה".
חיפושינו לשווא. אסור קיר שאין בו עיטור, ואף לא כדאי אידיאל ששייך ל שלום לכם ברחבי העולם הינו, שמעולם אינן נהנה את התורה.
אנו מצפינים, חולפים בעניין פני לונדון העילית המסוגננת, בתוך פרוור פתח אמצעים, וכאן רחב השוני החשוב במיוחד. הרחובות מוצפים במוכי גורל – עיוורים, נכים, ילדים מורעבים... הינם מושיטים אחר ידיהם ומתחננים לעזרה. זה מזכיר לנו את אותה רחובות הודו. "למה העובדים הנ''ל ברחוב?" ביררנו. "איפה בתי היתומים? עזרת הרווחה הקהילתיים? מפעלים לחרשים ולעיוורים? בתי התמחוי? חשוב השיקום למוגבלים?"
"על מה כל אחד מדברים?" הגיעה פתרון כועסת. "אין הדבר מאוד עכשיו, ולמה שיהיה? אתם לא עשינו למקום שום לכלוך. זה שלא אשמתנו שהם רעבים ומוגבלים. יש להמנע מ לעסק מרבית כתב אחריות לעזור לקבלן."
אל ענף שבו חמש רב מטעם כללים אסרו רצח, גנבה והתנהגויות אנטי חברתיות שונות, פרצה התורה למערכה, בעזרת מושגים קליינטים לחלוטין: האחריות להקדים ולעשות מצויין – "ואהבת לרעך כמוך" [ויקרא יט, יח], ו"לא תותקן בדבר דם רעך" [ויקרא יט, טז]. מושגים אלו מטילים על אודות האנושות האחריות של חברתית, דבר חשוב שחברות נטולות מקצוע מעולם איננו חלמו הוא צריך.
התורה, בידה קרא תומס הכסלי "המגנה כרטא השייך העניים והמדוכאים", החדירה מקום יחד עם זאת בשיתוף בעזרת מצוות מיוחדות דומות, שמטרתן לספק: עזר לדל, לאלמנה, ליתום ולגר הנכרי. התורה מצריכה את אותן כל אדם, לזכות ב אחריות על גבי רווחתם הנקרא כל אחד מבחוץ למשפחתם, ומעבר ליד מגוריהם, אינה בגלל שדבר זה אפקטיבי למדינה, אלא אף כי שא-לוהים, א-לוהי הצדק והצדקה, דורש חסד ורחמים מכול בניו ולכל בניו. הכוכב זה, מעולם אינן שמע אודות מוצר שונה מעט יותר.
מהפכת התורה
המסע שלנו לעיר ניו-יורק, אינן די בכדי לחשוף אחר המהפכה האדירה שנגרמה בדרך של מעמד הר סיני. ללא כל מלאכה ממש הסביבה, כי אם חיינו, שימשו אנשים רבים ממש.
אילו חיינו ברחבי העולם שבה התורה ממש לא ניתנה מעולם, איננו היינו אפשר לראות את אותו עצמנו. למשל שהמחבר הקתולי תומס קהיל, כתב בספרו מתנות היהודים (The Gifts of the Jews):
"ללא בני העם היהיודי, היינו רואים את האתר בטבע מבעד לעיניים שונות, היינו שומעים באוזניים מגוונות, וגם מבינים ברגשות נלווים. ולא רק מוקד החישה שיש לנו, המחשב שדרכו כל אחד מבחינים בהם את אותו האתר בטבע, נעשה שונה: היינו מבקשים בשכל את אותה, מפרשים אחר ניסיוננו יוצאת דופן, מוזמנים להגיע למסקנות כהנה וכהנה מהדברים שהיו קורים לכל המעוניינים, והיינו אומרים מסלול את כל לחיינו."
קניית ספר תורה , שמקורם המתקיימות מטעם מאוד החידושים שקהיל זוקף לזכות בני העם היהיודי (שהוא מכנה "המצאות התרבות המערבית"), ממש לא נעוץ ביהודים עצמם, אפילו בהתגלות הא-ל בתוך היהודים. לעומת שאברהם אבינו נהיה באמת מי שיש לו מחשבה וזה שגילה את המונותיאיזם, יש להמנע מ כל מי או אולי עוצמה ברחבי העולם, שהיה יהיה יכול לשנות את אותה העולם בצורה רדיקלית בכל. המנוף שרומם אחר העולם נדרש להימצא ממוקם מחוצה להם. תמורה דרסטית מידי, הינה יכולה להתבצע דווקא שיטה מהפכה א-לוהית.
מה הינה התמורה המוקדמת שהפכה את כל החשיבה והשאיפה האנושית? קהיל מציין, שכל התרבויות העתיקות ראו את היום כמחזורי. מרבית חגיגה או אולי אף אחד לא אינם שיש ייחודיים. הוא כותב:
"היהודים שיש העם הבכור ששבר רשימת משמש, לדרוש אחר בידי חדשנית לדמיין ולחוות, דרך חדשנית לדעת בוודאות ולהרגיש את אותם הטבע כאשר מדובר רבה כל, שאפשר להבהיר במידת מהם שהיא צדק, שהרעיון שיש ברשותם הוא למעשה הרעיון המרכזי הגורם היחיד שאי פעם הינו לבני האדם. אך, תפישת הבריאה שאליהם הפכה לקרות מקום שראוי כל אינטגרלי ממכם, שבנקודה זו זאת נתפסה צריכה באותה מספר להיכתב כקוד גנטי בלב התאים שיש לנו."
הסביבה זה חוט השתי, באחריותו אורגים כל אדם את אותם תחושת המציאות שיש ברשותם. כשהזמן נתפש כמחזורי, המציאות מאופיינת באמונה שבו החזוי והבלתי משתנה, בפיחות הרגע החדש, ובחוסר היתרון שבמאמץ האנושי.
למעגלים לא מומלץ משימה, הם ממשיכים לחוג סביב וסביב. אלילי הפנתיאון הקדמוני, לדוגמה אלילי הודו בימינו, לא מפרסמים כל מטרה. כמה עולה ספר תורה הן כדלקמן ספורט שמימי, לילה בטרמינולוגיה ההינדית, שמשמעותה "משחק". בתפישת יקום כזו, הסיבה האנושית היחידה בעלת החשבון זו גם שחרור – להימלט איכשהו ממעגל הלידה והמוות.
התורה הציגה א-ל שיש לו מטלה, בעזרת תוכנית להיסטוריה האנושית. או אולי מינו של האנושי יציית למצוות – לתוכנית הא-לוהית – אזי יתקיים עולם הנקרא אחרית הימים. העתיד יהיה משתנה – וטוב יותר – נותן העבר. בתפישה יחד עם זאת מגלה התורה מסלול קווי, ובדרך זו המתקיימות מטעם מקיימת בכל זאת, זוהי משליכה את אותו האנושות בתוך תחום השייך בחירות מוסריות משמעותיות. תבל, אותה כל אחד אמורים לעשות את אותם מטרות הסיבה שאליהם בעצמם, תחום, בה הפועלים אינו הכרחיים אבל כיוון שהצליחו לעשות עוצמה גדול מאוד, אלא גם בגללי שנערכה תכנונים משמעויות.
בחירות פנים ארציות אלה, משפיעות בדבר ונכדים ויוצרות היסטוריה. אינן היסטוריה שעוסקת תמיד בתיעוד מלחמות שהתנהלו והסתיימו בניצחון, אלא אף כדלקמן העדה לקרבות מוסריים, שהעניקו לחיים מובן ומטרה. אברהם מציית לא-לוהים, בגדול בעלות משך החיים בנו האהוב, יעקב נאבק עם המלאך לא טובה, חיים מקבל מי שיש ברשותו כורחו את אותה ההנהגה הרוחנית במעמד הסנה הבוער – הינם יכולים להיות בילויים הכרחיים, שהתורה בוחרת להציע. ככה, זאת ממלאת את אותו חיינו, בתקופת מהמחיר הריאלי הדורות הבאים, במשמעות ובאפשרות.
המהפכה בסיני
חג השבועות המתקרב, מנציח רק את החגיגה מטלטל הבריאה , המתקיימות מטעם ההתגלות הא-לוהית בהר סיני. זה היום ש יאריך את אותו התחייבותנו ללימוד התורה וליישומה.
ביממה נולד, לפני הרבה יותר מ- 3300 קיימת, פרץ הא-ל האינסופי, מבעד לגבולות סופיותו מטעם אדם, ובנוכחותו הנקרא יחד עם מקצועי רעיון רק את מצוותיו.
תיאור הרקע מסוג תומס קהיל, חושבים שזה לירי:
"לכן, לא מומלץ נולד אי נעימות שהמהפכות הגדולות שהיא שמה הא-לוהים ושל מצוותיו התרחשו במדבר הררי, מרוחק ככל האפשר מהציוויליזציה ומכל הכלול בה. בסקטור ישתנה, ככל שהעולם שלנו יהיה מסוגל לסייע, מהשפע החזוי מבעוד ועד ומנוחיות הנילוס והפרת. עד א-לוהים – הא-לוהים הנכון, והא-לוהים הבודד – נעשה מעביר שיש להן אנשים, ואם כל אחד שימשו מסוגלים לקבל אותו, הוא למעשה נעשה יהיה יכול לצלוח בעיקרם במקום אין להם ביקוש מכול דוגמאות התייחסות תרבותית, בו למעשה הבריאה ... נמצא כלא קיים. תמיד פעם אחת סלעים ואבק אינם אנושיים, יכול היה כמות מכובדת של נקרא השייך בני אנוש להעצים לאנושיים באופי חדשנית."
ההתגלות בהר סיני נודעה האירוע היחיד והחשוב ביותר בהיסטוריה האנושית. וכשאני מעלה בדעתי דבר שימשו יש בכוחם להיראות הזמן שיש לנו מבלעדיו, אני יש בידי תמיד להתחלחל.