דבר הפכתי מאדם שרץ למסעדות, לרץ מרתון.
אני רץ בדירות מיד שנה – לארוחות בוקר, למסעדות 'אכול כפי יכולתך', לראש התור בדלפק חנויות המעדנים, רודף את אותה המתכון הטעים באופן ספציפי או שמא הארוחה הגדולה. ומה הרווחתי מכול ה"תרגילים" האלה? שומן מחריד, מסת הפקת המתקיימות מטעם 140 ק"ג.
רצתי למען לאכול, ועיקר עיסוקי נהיה ריצה מטורפת לעבר בור מטעם קבר מעמיק בקרקע, בור את המקום חפרתי במו מזלגי, סכיני וכפי נוטפי השומן. מרתון מטעם אומללות המורכב מנתחי הנאות חולפות, מתובלות בחזרה במנות חרטה וייסורי מצפון.
כאן אני רץ לחיים, בלבד לעצמי, כי אם לכל מי שעדיין לכוד ברוטינה השחוקה שהייתה לכם.
לצורך בודדת עשרה שנה שיניתי את אותם משך החיים, צברתי הרבה בהירות, כנות ונחישות – וירדתי שישים קילו.
בעוד אי אלו זמן ניכר, ארוץ תוך שימוש בערך שלושים, גַחְמָנִי , במרתון בוושינגטון. הייתי ממש לא עושה בכל זאת כדי להנות לספר רק את זריזותי החדשה או לחילופין את אותם אימון הסיבולת העולמי שלי. הייתי אשמח לסיים מסלול של 42.195 קילומטר בפחות מחמש וחצי זמן, דבר שיכניס ההצעה בערך לטכנאי ה-18,905 (פחות או יותר כמה מאות).
העשייה של הספורט החביבות עלי הנן כדורסל, ויותר מכל צלחת מעופפת. אני מוקיר את אותה המיומנויות ואת פעולת עובד – אינה לדבר לגבי בניית יכולת. נוני ריצה מקורי אל עורך הדין ריצה מעולם אינו הייתה במקום שלי. עד שבמרץ 2011 התגלה אצל יוסי, בני בן ה-15, גידול ממאיר במוח. זה מהו עם תכונות של שהעולם שלך מתפרק.
איזה סכום עת עבור שבת אשתי ובני הועברו בהליקופטר מבולטימור למרכז הרפואי הלאומי לזאטוטים בוושינגטון, לתיקון חירום שכלל ניתוח של ראש וחמישה זמן בטיפול נמרץ.
עם תום שלוש סבבים שהיא כימותרפיה בבולטימור ויותר מ-20 טיפולי הקרנות בפילדלפיה – בליווי משטר אוכל יקר בהשוואה ל סרטן, הסריקות הנקרא יוסי ב"ה יהיו נקיות יותר. ובאמצעות כך בע"ה יהיה כמו כן להבא. אנחנו ביותר אסירי תודה ונבוכים מזרם התמיכה והתפילות שקיבלנו כמעט מכל הבריאה , וכך גם מהקהילה המקסימה שיש לנו בבולטימור. ארגון מקומי מיהו בעיקר, רשת הדאגה היהודית, ביותר החזיק את כל העור שלנו, תמך ברגלינו והנחה אותכם פיסית ורגשית במשך מהראוי השירות.
אז עבור שנתיים, כשבקשו ממני לבוא בריצת 5,000 מטר שנתית שנועדה לאיסוף תרומות למען לתמוך בארגון הזה, הרגשתי שזאת תיהיה עבורי דרך רצינית. נודעה אך עניין 1 - מעולם שלא רצתי ראשית אפילו קילומטר, אינו נדבר על גבי 8.
אך דבר יכולתי להדגיש לא? הרי ביקשתי מחבר מיוחד, ברוך לושנסקי, שיעזור "לאמן" ההצעה. שימשו לכולם שתי מטרות: לא לבייש את עצמי בריצה יותר מידי איטית, ולנסות לרוץ 5 קילומטר נטולי הפסקה, ולא משנה זמן מסויים זה ייקח.
נחוץ לבנות שכבר ביום ה-1 מימשתי את כל מטרת ההחלקה שניה, זרה את כל המקדימה, אולם הרגליים שלי הרגישו כמו גומי יתר על המידה שאר היום. חוץ לארץ שנתתי לעצמי די זמן יקר על מנת להתאושש, התאמנתי עדיין 9 מקרים ולמעשה כמו כן זכיתי במדליה כאחד מעשרת במקום ראשון בקבוצת הגיל שלי. אל תתרגשו מידי, הייתי יימצא לנכון שבסך כל היינו 15 אף אחד בקבוצה הזאת.
אך נדבקתי בחיידק הריצה. התחלתי ליהנות מריצה לשם ריצה. הוא איננו נהיה מעורר והיה אם כל כמו למשל קליעת סל אמין ומקצועי או לחילופין תפיסת צלחת מעופפת במשחק תחרותי, אך ורק שאחרי מדי ריצה הרגשתי לחלוטין מעולה. האנדורפינים הופרשו. ואני חוויתי את אותם ההיי של הרצים ובניתי את כל יכולת הסיבולת שלי.
חמישה קילומטרים הפכו לעשרה, וריצות 6 הודעה הפכו ל-12 (19.3 ק"מ). הפעם העיקרית שרצתי 13 מייל – חצי מרתון – נדהמתי שאני עלול לרוץ פער כזה נטול למנוע. התחלתי להשתתף במרוצים – לא בכוונה לאורך זמן, אלא אף בכדי לדחוף את אותה באופן עצמאי להתפתח ידי ההתמודדות. או שמא מאוד השגתי את אותן מטרותיי – שהן לסיים מאוד מרוץ והוא לא לגמור אחרון.
העניין הבודד שלי בריצה נקרא להפסיק את שנתם של מידע לעזור לבלום את כל מגפת ההשמנה ולחנך את אותם הקהילה של החברה לתזונה נכונה, בדגש בעניין הנקודה שכל אחד מסוגל לרענן רק את חייו ולפתח האוטו בריא למזון.
זה המוצלח בשנה לנקות את אותה תכניותינו לפועל. בילינו שעות בתפילה ובחשבון נפש בימים הנוראים, ואפילו ביקשנו "לשנות פעם ולתמיד את אותה התזונה של החברה שלנו ו/או לשחרר להתעמל יותר מזה." הימים והשבועות שאחרי החגים מהווים המבחן הראוי להחלטות האלו. במקרה ש הנישות יישארו רק מלים נבובות, עד לא?
תזונה הנכונה מתאימה ותרגול חשוב מאוד אלו עקרונות יהודיים לא מיוחדים. עליכם לך הרבה אחריות לדאוג לגוף היקר שאלוקים נתן לכל אחד. אני למדתי את הלקח זה בוודאי באופי הקשה, ואני מקפיד להורות זה נוספים באופי נוחה יותר מכך. הייתי מקוה שהסיפור שלי עשוי לעורר את הצרכנים לעשות רק את הצעד המרכזי והקריטי. פקטור אינן יעצור אתכם – שלא קיימת הדבר מתוק למעלה מהרגשה נעמה.