ח' אם י"ד אייר
י' באייר:
לסיום משך החיים של השופטים (שהחלה את כל כניסת בני ארץ לארץ) המשכן נהיה בשילה (שבשומרון), בכל שיער היווה עלי הכהן ככהן חלל גדול, וכשופט הבכור באותה משך.
מְטוּנָף היוו נספח בנים, חפני ופנחס, שנהגו בשיטה שלא מושלמת. הם שימשו תהיה זו מהעם המביאים קרבנות את אותם הבשר בצורה בוטה, עבור שהוקרב החלק הנדרש על המזבח, והיו מעכבים את הנשים שהביאו את אותו קרבנן, או שמא בכדי איך שהכתוב קורא לדירה "בני בליעל".
בשלב מיוחד מגיע "איש האלוקים" (נביא) לעלי, ואומר לנכס שבגלל חטאי בניו יענשו צאצאיו ואף אחד מהם לא יזכה להתקרב לזקנה, ושני בניו, חפני ופנחס, ימותו באותו יום שלם.
שמואל הנביא שהיה שובב לימים באותה תקופה, מקבל מימדים במשכן. לילה מי שמע קול קורא לו עיתים, וכשאינו מוצא את אותו מקור הקול, אחד זאת נבואה, במדינה נאמר גם כן לשיער על אודות פורענות חלל עלי, ושחטאם לא יכופר.
בסיומה של זמן יקר, יהיו בני מדינה ישראל למלחמה בפלישתים. אבל הפסידו במערכה הראשונה, ונהרגו 4000 איש. בעזרת מדינת ישראל שלח להביא את ארון הברית מהמשכן, ואיתו באו גם חפני ופנחס. הפלישתים התחזקו והביסו רק את ישראל. ובשיטה זו ביום אחד י' אייר, נהרגו 14,000 מישראל וביניהם חפני ופנחס, ונשבה ארון הברית. ככה התקיימה הנבואה שימותו ביממה.
שליח שהגיע לשילה בישר לעלי, שהיה בן תשעים ושמונה, על גבי תוצאת הקרב. וכששמע שנשבה ארון הברית נפל מכסאו ושבר רק את מפרקתו. מפני סיבות אילו מוכן עת משמש במגילת תענית הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים שהיא תענית צדיקים.
באותו זמן, י' באייר ד' תתס"ג מת רבי יצחק אלפסי, הרי"ף. נקרא הינו בתוניסיה ולמד בידי גדולי פרשני התלמוד השייך במדינה זמן יקר. הינו חי בתפר בתוך את החיים של ה"גאונים" ל"ראשונים", והפך לאחד מגדולי הפוסקים מטעם העם היהודי. (היה אחד מ"שלשה עמודי ההוראה", שעליהם מתבסס ה"שלחן ערוך".)
בשלב כלשהו השתנ כנראה לעיר פאס במרוקו, ומשם מוקד השם שלו אלפסי.
כשהיה בן 65 הכריע במשפט ממוני נגד כל מי אלים וממילא שונאיו הלשינו להמציא אותו למלכות, והסרט נאלץ לברוח לספרד שבו ישיר אם זמן מותו.
יא' באייר
הצבע בעל מימדים המכר בייחוד ברחבי העולם הוא- התנ"ך. (שמעתם ראוי, הארי פוטר תמיד שטח שני!) מאותו רגע של שהוא קיים נקרא הינו פופולרי, אולם התפשט באופן מיוחד ומאז שהומצא בתי הדפוס והתחילו לעשות את ההדפסה את החפץ. למשפחת שונצינו באזור סונצ'ינו (נכון, באיטליה!) נהיה אזור דפוס, והם היו מהראשונים שהדפיסו ספרי קריאה בעברית. ספריו הראשונים שהוציאו היו מסכתות מהתלמוד בבלי, וב- יא' באייר שנת רמ"ח- נדפס התנ"ך המרכזי.
בתנ"ך מספר חלקים: תורה- כולל את אותם 5 החומשים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. נביאים- בא עם מספר ספרי עיון שנכתבו דרך נביאים (שאחד מהם משמש תרי עשר, שמורכב מ-12 ספרי עיון קטנים). כתובים- יחד עם 12 ספרים ומגילות כמו: מגילת אסתר, מגילת איכה, טקסט משלי וכו'.