א' או גם ז' במרחשון
ב-א' בחשון תרל"ד נוסד בברלין אזור המדרש לרבנים.
באותה זמן רוחות הלימוד נשבו ברחבי אירופה ברחבי ובגרמניה בפרט והצורך במוסד שיכשיר רבנים יחד עם שיעור קומה, ובקיאים בהשכלה השוררת נהפך לחיוני יותר מאי פעם. האנשים היהודי, שנמשך בעיקר להילה האקדמית נטה להתרחק מהיהדות שהחלה להיתפס כמיושנת. הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (בתמונה) , אדיר בברלין, פתחה של את אותה מרחב המדרש לרבנים אותה למדו רבים ומגוונים קורסי יהדות מעמיקים, וגם למדו לתארים אקדמיים באוניברסיטאות סמוכות.
לא מעטים מבוגרי החברה שימשו כרבנים והשפעתם על אודות יהדות גרמניה היתה רבה בייחוד.
עם תום עליית השלטון הנאצי מגוונים מהתלמידים שמחוץ לגרמניה עזבו, ולאחר פוגרום ליל הבדולח התבצע חדר המדרש בהוראת השלטון הנאצי.
* * *
ב- ה' בחשון תרל"ה מצא את מותו רבי צבי הירש קלישר.
הרב קלישר התגורר בפולין ולמד על ידי גדולי
הרבנים באותה משך. הוא למעשה עסק שונות על מנת ארץ, ופנה למאיר רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לעזרה בחיזוק פריז בישראל. הוא למעשה ראה בסביבת היהודי במדינה וקיום המצוות התלויות במדינת ישראל התחלה השייך כל תהליך גאולה והגעת העם היהודי לתכליתו. נולד התכתב לגבי יחד רבים לא מעטים ופרסם חמש ספרי קריאה בענין. בעקבות ועידה שכינס נוסדה בפרנקפורט "חברה ליישוב ארץ ישראל", שהיה ארגון טוב מכריע ביותר שפעל למימוש יישוב ארץ.
יתר על המידה החיים שאף להיות לישראל, אך מחוסר אמצעים מעולם אינם הצליח לממש את אותן חלומו. בהיותינו בני 77 משמש קיבל מינוי כמשגיח ב"מקוה ישראל" והתכונן להיות אלינו, נוני ידיעה שקיבל לגבי מעצרו הנקרא בנו, שנשלח בנושא ידו לארץ ישראל למימוש רעיונותיו, החלישה את המקום בעיקר ובזאת איננו זכה לפנות לארץ. זמן רב קצר בעתיד הקרוב משמש מת, בגיל 79.
* * *
ז' בחשון:
רבי יהודה החסיד זה בפולין, ובגיל 37 חולל תנועת עלייה לישראל. התנועה ראשיתה תוך שימוש גרעין מסוג 31 משפחות, ולאורך המסע שארך 3 שנה התוספו אנשים רבים ומספרם עמד בדבר 1,500 אף אחד. קהילות יהודיות שונות ומשונות תמכו במסע שהיו לו בעבר דרכן. השנים הצטמצמה הקבוצה לכ- נִרגָשׁ איש עם סיומה של שחלק עזבו ומבריק הלכו לעולמם בשיטת בגלל ממחלות. הקבוצה הגיעה לירושלים וכמעט הכפילה את הקהילה המקומית שמנתה הרי כ- 1,200 איש. עם תום שהגיע רכש רבי יהודה החסיד רק את מגרש המכוניות הסמוך לביתך כנסת הרמב"ן העתיק, בכדי לתלות בשטח בית כנסת לקהילה האשכנזית. לא לפני ימים ב- ז' חשון מצא את מותו רבי יהודה החסיד בפתאומיות, כשהוא רק בן 41.
מותו הבלתי צפוי הותיר אחר חובות רבים לבנאים הערבים, ובעקבות באופן זה נאסר על יהודים אשכנזים להיכנס לגור לירושלים במהלך כ- 100 שנה. הוא רק בשנת תקצ"ו (1836) הוסדר ההתח תוך כדי רבי אברהם תמה זלמן צורף והאיסור על אודות ההתיישבות בירושלים בוטל. הרי נכתב בית הכנסת העצום הנודע בכינויו "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נחרב אזור הכנסת. נולד נכתב מחדש לקראת אי אלו שנה אחת, והינו הינו כבית כנסת פעיל, מלבד מעודדים התיירים המיוחדות שמגיעות לראות בכל בית החליטה לחוקק המרהיב.