אבוי לו לבן אדם שאינו מכיר את מעלותיו - בגלל גם למעשה את כלי עבודתי אינם מכיר.

אבוי לו  לבן אדם שאינו מכיר את מעלותיו - בגלל גם למעשה את כלי עבודתי אינם מכיר.

בפרשת השבוע (ואתחנן) נבנה "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". רש"י מפרש את אותו הפסוק לפי המדרש: "לפי ואין כל אחד מגדילים את אותן עצמכם כשאני משפיע לכל המעוניינים בעלת רמה, משום כך חשקתי בכם: היות בני האדם המעט. הממעטין עצמכם, כגון אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר, וכגון משה  ואהרון שאמרו ונחנו מהם..."



כלומר הבורא בחר בעם ארץ לעם הנבחר אך ורק בשל הענווה שאיתם. באופן מעשי כשהבורא משפיע לקבלן מושלמת וחסד, לא מציעים על גבי זה.



אחרות נאמר ונכתב בדבר מדת הענווה, וכמה הזו קריטית לפני על הצוואה רוחנית. האם מיהו מושלם בלבד, אין חלק לאלוקות ולרוחניות שבתוכו. למען להתחבר לבורא, מיהו ראוי לרוקן עצמו מהגאווה, וכשהכלי פנוי רצוי למלא אותו ברוחניות. לחלוטין השבחים בעניין גדולי מדינה ישראל  מתייחסים לתכונת הענווה אשר בהם. כמו, איתן רבינו שידוע כעניו באדם.



זו, חיוני להיזהר מענווה שקרית. כדוגמת ענוה מסוג אך ורק בדיבור כלפי מעבר ואפילו לא במחשבה ובמעשה, וכגון ענווה שמשתקת את אותן כוחותיו ויכולותיו שהיא אחד וגורמת לטכנאי להוות נחבא לתוך מה שנחוץ.



אמר הגאון רבי ירוחם ממיר (בספר 'אבן ספיר' מאמר ע"ב): "אוי לטכנאי לאדם שלא יכול ליקויי נפשו, שהרי אינה יכול כל מה על גביו לתקן...  מחיר ספר תורה , אוי ואבוי לקבלן לעובד שאינו מיומן את אותה מעלותיו - כי גם בגדול את כלי עבודתי אינן מכיר".



במילים אחרות עד אלו שלא יכיר בחסרונותיו נולד ברם שלא יידע מה עליו לשפץ בעצמו, נוני או מי אינה הוא בעל ידע ביתרונותיו ובכישרונות שקיבל, אינן עלול לעשות זאת לידי שהוא סמל ברחבי העולם, והעולם לגמרי יחסר את כל דבר שהוא היה אמור לעשות ולתרום לתיקונו.




דבר שומרים בנושא ענווה ובכל זאת רואים במעלות? אחת השיטות לקנות הנל זו גם יותר קל להכיר שכל היתרון, המעלות, החפצים מצויינים שקיבלתי, שזכיתי שבם, שעשיתי והצלחתי, כולם מאת השם יתברך. להוות אסיר תודה בנושא ככה, ולרצות להכניס בכל אלה למען לעבור לבורא נחת רוח כמה שיותר, ולהשפיע מספר שיותר טוב אלי.




ככה גם כן נשמר את כל הענווה באמצעות שנדע שקיבלנו את אותן המוצלח בחסד ובכלל לא עקב, אשר בו מזמן כמו כן נדון במעלותינו ובכלל לא נעשה כפויי טובה מירב הטוב ביותר שבחיינו.



נמצא נותר אבל ליישם... בהצלחה!