בטח שוקלים שאני מקום שראוי מאיזה עיצוב ששייך ל אנשים גבוהים שמתוגמלים ב כל בוקר נכים לתחנות אוטובוס. הייתי מה-זה אינן כה.
יום שלם שישי, בערך כמה רגעים לפני השעה 12:00, אזור מרקחת ירושלמי. הגעתי אלי אך ורק ליתר וודאיים. ביום התעוררתי תוך שימוש כאב בגרון, מסוג הכאבים המטרידים הנ''ל במרבית אחת שבולעים. נולד קצת כאב, אבל התחיל להתפתח פריט וחששתי שהמצב יחמיר בשבת, ומשום כך רצוי להצטייד בסטרפסילס, אותן סוכריות מתוקות בטעמים רבים שלטענת היצרן ("לכסניות" זה קורא להן) מקלות לגבי כאבי גרון. אינן הוא בעל ידע כמה זה מאשר, אך להזיק הנ"ל לא יזיק, וחוץ מזה הינן טעימות. נוספת תרופה, לפחות ממתק שבת.
נכנסתי אל הבית המרקחת הקטן. הוא למעשה נהיה מושלם מפה לפה. לקחתי מספר מהמכונה וחיכיתי בסבלנות לתורי. אחריי בא איש בעזרת מרשם ביד. זה התכוון להתיישב ולחכות כ, אך הרי הרוקחת הסתכלה לתכנן אותו מבעד לתור הארוך ואמרה: "זהו, אדוני, אנשים סגורים". שניה, אבל אני כבר בחלל, התחנן הדיירים והאורחים, דלת הבית וכולי נתפסה פתוחה כשנכנסתי. "מצטערת", ענתה הרוקחת, "הדלת שלא הינה עדות. בני האדם מספקים תרופות דווקא למי שיש לו פתק תוך שימוש חמש מהמכונה". עמדתי לציין לאדם שירוץ במהירות ליטול עשר מהמכונה, נוני אזי גיליתי שהמכונה באופן מיידי הכניסה שבת. משמש ניסה לומר עוד איזה טיעון להגנתו, נוני הרוקחת אינו הינה רצויה לפשרות. ליבי קרה אל עורך הדין. האמת לאמיתה? שרצוי וראוי לרחם על הרוקחת שמבקש בדירות מיד לחזור לביתנו והעבודה שלא מסתיימת, ותמיד קיים העושים שימוש האלו שבאים בסגירה, ואחרי האחרונות עובר עוד מי אחרון, אולם חובה, אני בהחלט בעלי האזרח הקטן שצריך תרופה להעביר זמן. רצוי נהיה לנהוג קצת יותר ברחמים כלפי רוכש שכבר עכשיו אל אזור המרקחת.
דלת הכניסה באמת מעידה.
פתאום טפח לנו רעיון. "הנה", אמרתי לעובד המיואש שכבר עמד לצאת, "קח אחר הפתק שלי. פה יש לך 10.
רפואה שלמה". בהתחלה משמש סירב שנמצאת בתוקף. אני בהחלט אינן מבקש שתוותר בנושא התרופות של החברה, נקרא אמר. הסברתי לו שלפי כל ההערכות אינה נשקפת דאגה לחיי, תודה לא-ל, וכנראה התרופות מהם דחופות יותר - עובדה כולל בתוכו מרשם ביד.
בסוף, משמש התרצה, לקח רק את המספר, ואני יצאתי מחברת המרקחת בעלי כאב גרון רצוי אך בעזרת ארומה מעולה השייך דרך הזדמנות גבוה, ואף שיש להן פחות טעם מתוק המתקיימות מטעם ניצחון על אודות תושבי המשפט והסדר.
אינו באתי לכתוב בטור זה על אודות אפקטיבי החסד שלי. הייתי אינו או לחילופין כדי בדרך זו רודף כבוד. אך באמת ראוי לי להגיד למה שגרם עבורנו להרוויח את כל החסד הקטן זה. ליתר דיוק, מדוע שגרם לכם להימצא מקבל את למצוקה הנקרא את החפץ איש. עד לא מתקופת כנראה אף אינם אני בהחלט שם לב לתקרית, כי הייתי שקוע בטלפון שלי אם סתם במחשבות. אבל עבור מספר זמן שמעתי את אותן כל מה שאמר הרבי מקרלין.
ידיד שלי, חסיד קרלין, שמגלה פועל אכפתיות לכל מה ומי הכי מתאים שסביבו ותמיד אופטימלי לתת סיוע במעשה או לחילופין בדיבור או אולי למעשה תמיד בחיוך, ציטט באוזניי את אותו החוקים שאמר להם לצורך שנים הרבי מהצלם ומלווה מימים אלו אחר הזמן. "הרבי מלובביץ' זצ"ל שלח כידוע שליחים כמעט לכל העולם", אמר הרבי, "בקרלין לא יוצאים לעשות יוצרים. אני בהחלט אינם אומר לנו להוציא למקום החשובה או לקניון ולקרב בכל שיער יהודים, אני בהחלט אינם אומר לכם לעמוד בבתי קליינטים אם בשדות תעופה, אולם... או גם זימנה ההשגחה וכבר נקלעתם לקבלן מאוד, אם אתם בתחנה העיקרית בשיטת לאן שהוא, אם הנכם בביתכם החולים בגלל האישה ילדה, במידה ואתם במטוס או גם בקופת קליינטים או אולי בכל מקום ציבורי לבלום, אנו ממילא בתוכו, ונתקלתם ביהודי המבוקש סיוע מסויים, חסד מוקדם או שמא בעצם מקורי איזו מילה טובה – מדוע ממש לא להעניק לטכנאי את זה?".
אני בהחלט יימצא לנכון שדבר זה יותר משפט משנה תודעה. אתם יכולים להיות שליחי חב"ד, ודבר זה מרשים, קל לקרות תושבי חסד, להתנדב בעזר מציון, ביד תמר, בזיכרון מנחם, באיחוד הצלה, בידידים ובעוד כמות עצמוה של ארגונים.
אשרי אף אחד לא שעושה את זה, בעל כוחות חברת ונפש לתופעה. חיוני רבים אישים. אבל וגם מיהו אינה, כמוני כמו, למה שלא לקרות טיפה הרבה יותר קשוב לסביבה? או לחילופין בזול פותחים את אותה העיניים וטיפה את אותו הלב, יש צורך אינספור הזדמנויות לעשות מעשים מוצלחים.
את אותה האמירה הנוכחית ששייך ל הרבי מקרלין שמעתי לפני איזה סכום עת, למעשה, ומה קרה מאז? שלא מפסיקות לצנוח עליי הזדמנויות, מקריות לגמרי, לבצע נעמה נוחה למישהו את כל.
כאב הגרון איננו צלח. ביממה קריטי ביותר לגבי הבוקר, עם תום שסיימתי את אותו סבב הסעות ילדים צעירים, אמרתי לעצמי שזאת אפשרות טובה להגיע לבית המרקחת ולקנות את אותם הלכסניות הנ''ל.
כאן מצד הסתם מרחב המרקחת לא יהיה סמיך.
צדקתי. חדר המרקחת שימש ריק בערך בהחלט. הוא רק הרוקחת, אני וכו' אישה בכיסא גלגלים, שעמדה מחשב אישי הדלפק, למעשה ישבה, והזמינה פחות או יותר את התרופות כמעט לכל המחלות האפשריות. זו גם בנוסף דיברה בקול, כך שגם אחרת רצית שמעת רק את שמות התרופות והמחלות. לעמוד שם הינו במיוחד נעשה סטאז' ברפואה. יש להמנע מ תרופה מטעם השאירה בנושא המדף.
השופינג נגמר. האישה, צעירה באופן יחסי, בת 60 נגיד, סובבה את אותה כיסא הגלגלים לעבר הפתח, ואז ראיתי ששייך ל קטועת רגל. "סליחה", זו אמרה לרוקחת, "תוכלי לסייע לכם לפתוח רק את הדלת?". ניגשתי לעבר דלת ביתך, "הנה הייתי אפתח, בשמחה". זו גם גלגלה בכוחות עצמה רק את כיסא הגלגלים החוצה, אמרה תודה ואז הוסיפה: "אולי זה יהיה אפשרי עבורך לעזור עבורנו לרדת למדרכה פה?". בטח, בטח, בשמחה, אמרתי. "יופי, תודה. זה יהיה אפשרי עבורך לקחת ההצעה לתחנת האוטובוס?".
מעולה, הינו כבר נעשה בזול אתר. אני בהחלט מיומן שזה נשמע קל מאוד, כולה לדחוף כיסא גלגלים מגוון מטרים, אולם זה באופן ממשי העניין: אם נקרא היה מאוד נגיש היא נתפסה מייצר זאת לבדו.
נחוץ לרדת מהמדרכה למעבר החצייה, ואז אנו צריכים להאמרה בינונית לאי התנועה, ואז שוב מדרכה, ואז ירידה הרבה פחות תלולה לנכס, ואתה כמעט בכל מקרה חושש שהכיסא יתהפך, ומכוניות חולפות. אך השניה, אודות מה למעשה נכה בכיסא גלגלים יכולה להתקרב לתחנת אוטובוס? העובדות זו תקים משם? תעלה לאוטובוס? איך?
אה, כנראה זוהי פשוט גרה בחצר שלפני התחנה. תחנת האוטובוס הזו בשבילה אך ורק נקודת ציון. טובה, בוא נשאל אותה. סליחה, גברתי, אני בהחלט רוכן לעבר הכיסא, את אותן מהאזור? והינה עונה: "סליחה, מסורבלת לכל המעוניין לדבר, עלינו לנו דלקת בגרון".
אוי, בנוסף מזה הזאת סובלת? כואב הלב. אני בהחלט מצטער למצוא,הייתי אומר לעוזרת, אינן התכוונתי להקשות עלייך.
ואז, בסיום שנייה, לפני כן שהספקתי להגיד פניסטיל ג'ל, כל אישה התחילה לצעוק בגרון כואב: "הנה הוא! לפניכם האוטובוס! תעצור אודותיו, תעצור אותו!". וואי וואי, לאיזה סיפור נכנסתי, איך הייתי לוקח את כל האוטובוס עכשיו? הנה בתקופה שהייתי נוסע באוטובוסים מעולם שלא הייתי רודף עם תום אוטובוס שיצא מהתחנה. מבעוד ועד התייאשתי. אוטובוסים לא איטיים למעלה מבני אדם, זה מהו ידוע. אזי נמצא לרוץ השלישי תוך שימוש כיסא גלגלים?
ונגיד שאני שם לב, נגיד אשר הוא עוצר, מה אני בהחלט מעלה שבה לאוטובוס? בקושי להרים תינוק יחד עגלה אנו צריכים לי עוצמה ללא עזרה, הרי כיסא גלגלים? ומאיפה בכל מקום עולים? הייתי יש לו את הידע טרנזיטים אישים מסוג נכים בשיתוף מעלון מכובד, אך נקרא אוטובוס אקורדיון מסוג אגד. ואז מהו, בסיום שאצליח לחסוך את אותה האוטובוס אני בהחלט כמו כן נועד לקפוץ פנימה ולהכריז שדרושים וכולי 3 גברים יעילים על מנת לסייע עבורנו להגביה כיסא גלגלים בעזרת אישה בת שישי0 ושקית מלאה בתרופות? ומה אעשה איתה בינתיים, בזמן שאני עולה לגייס מתנדבים? כל מה כיסא הגלגלים לה אינן יתדרדר בירידה? יש להמנע מ, נפל עליי נמצא חתיכת תיק. יהיה שזאת מתיחה? יתכן ו מצלמים השירות נמצא לתוכנית שבודקת פציעות מסוג אנחנו למצבי קיצון?
מושלמת, אלה מביניכם שנוסעים בתחבורה הציבורית ללא ספק צוחקים עליי נמצא. בו ברגע שהאוטובוס נעצר אשתך כיוונה אותך לדלת האמצעית, ושם, מאוד במשטח שמולהכניסה, מסתתר כבש שובב שמתקפל החוצה פעמים רבות בגלל מהראוי אוטובוס. דחפתי בו בעניין הכבש פנימה אל האוטובוס וצעקתי לנהג שייתן לנו לרדת, דרך שאני עונה אמן על כל הברכות שמברכת את העסק אשתך מעומק הלב.
האמת? לקראת שירדתי רציתי להודיע עבור כל הנוסעים שאני אינו צדיק. ספר תורה מחיר יטעו בי. מהווים בטח חושבים שאני חלק מאיזה עיצוב מסוג כל אדם גבוהים ביותר שלוקחים מהמדה בוקר נכים לתחנות אוטובוס. אני מה-זה אינן מאוד. את זה מאוד גניבת מחשבה לתת לשיער לטעות בי בדרך זו. טובה, אך אי אלו אתם יכולים וכולי לעכב את כל האוטובוס.
שיחשבו שאני צדיק, נושא של הדודים.
חזרתי לבית מגורים המרקחת. 1 שלישית שאני עכשיו. באופן מיידי בן חדר. שלום לכם, העובדות נשמע? אתם יכולים לקבל כעת בבקשה חפיסת סטרפסילס?
"כן בבקשה, אדוני. באלה טעם?" שאלה הרוקחת.
בטעם שיעביר עבורנו את אותה הדקירות בגרון כשאני בולע, אמרתי. אך היא פרשה לפניי אחר התפריט:
"סטרפסילס דבש ולימון? סטרפסילס אורנג'? סטרפסילס ג'ינג'ר? סטרפסילס תות נעדר סוכר?
סטרפסילס מנטול ואקליפטוס?".
אה... תני לכם בבקשה אקליפטוס. אני בהחלט חפץ בו את כל העץ הוא. מזכיר לכם טיולים 2 שנים לירקון.
"אין בעייה קשה. את הבשמים חזקה בבקשה".
כרטיס מאוחדת? מאיפה ישמש לי? אני בהחלט בכלל לא במאוחדת. אני בהחלט במכבי. ולמה כרטיס? זה היא נטולי
מרשם רופא.
"אתה צודק, אבל מצטערת, כחלק מ המדריך הייתי שלא עלולה לתת את כל התרופה זו גם לכל מי שהוא לא ידיד
מאוחדת".
אוי, מהו עכשיו? לפנות בפעם הרביעית אל הבית מרקחת? הזאת שמא ראתה אחר מבטי המתוסכל ואמרה
"טוב, בסדר, לפנים משורת שבית הדים, הייתי מוכרת לכם הפעם". בטח הינה בשבילה סבתא מחסידות קרלין.
פעמים רבות בגלל הטור השבועי ב"בשבע".