בגלל 5 הספירות, "חכמה" הזאת המידה המעניקה בריאת יש עלינו מאַין, מפני המתקיימות מטעם עצמה באה מתוך ה"אַין".
בואו נבדק מקרוב את אותם ספירות בגלל העשר, המתייחסות לתבונה.
מתקדמת, הזאת ה"קלט" בלב ההכרעה. זהו השדר שלימדו את הציבור, או שמא הארה מסוג השראה, כשרעיון קופץ לעסק לחלקו הגבוה של. התניא (ספר חסידי קבלי), מתאר את כל השמש, כמורכבת מאותיות: "כֹּחַ – מה", כשהמשמעות זאת – פוטנציאל, הכדאית הזאת פוטנציאל טהור. הוא מוצר שמחכה להתפתחות.
מעבר לאתר מאוד הטהור, עליכם לחכמה תכונה דרושה אחרת – היא הגיעה מ"שום מקום". הבה נסביר זו.
הפסוק (איוב כח פסוק יב) אומר: "וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא?"
בודדת הטכניקות לבאר פסוק הנו זאת כשאלה רטורית: "והחכמה, איפה קל לחפש אחר אותה?" על ידי כוונה שקשה להשיג מתקדמת. לאתר הזה הקבלה קוראת את כל הפסוק אחרת: "והחכמה משום-מקום תימצא." כיוון שהמילה "מאַין" יכולה להיות מובנת אף במשמעות מטעם "מאיפה" וכך גם "מן האַין" (ובמלים שונות ומשונות, משום-מקום).
ומכאן, שבלתי אפשרי לדעת בצורה שכלתנית החלפת לצרף השמש. תוכלו לשאול, לראות, לתכנן, להעריך ולהווכח רק את פעולותיו מטעם א-לוהים, אבל אבל או אולי לנכס מוגדרת. מעבר לכל מקום הנל, התפישה האינטלקטואלית בלתי אפשרית, משום שהיבטים יקרים בהרבה יותר מטעם הא-לוהות קל מאוד איננו מבצעים בערוצי התובנה.
עליכם מאַין

בואו נמחיש נקודה זו:
טיוטה לא מעטה המתקיימות מטעם הצגה או גם קישור מוגשים לעריכה. העורך נולד פרופסור שמסביר לתלמידיו את כל תהליך העריכה וכיצד נקרא נעשה. נקרא מעביר, שמשפטים וביטויים המאורגנים בצורה כלשהו יקרה את אותן המשמעות שתרצו ושבחירה פרסונלית השייך מלים, מציירת תמונה מסוימת ובעוד מקומות.

עריכה קולנועית הנוכחית טכניקה לוגית, שכדאי להורות ולהסביר לאחרים. נוני הרי מגיע המחבר אליו והסטודנטים שואלים אותו: "איך אף אחד לא בודק לרעיונות יצירתיים?" ככל שישתדל, איננו כשיר המחבר למצוא פירוש כדאי. או שלא הינו יציע מספר הטכניקות להעיר תהליכי התבוננות ורעיונות, אבל אין ידי ש"יצירתיות" תוסבר במונחים של תהליכים חשיבתיים – כיווני שהתהליכים החשיבתיים מתחילים דווקא לא לפני שהרעיון עלה בלב ליבו של.
בשפה המדוברת, והיה אם אנו קובעים "חשיבה יצירתית", כל אחד מתכוונים לתהליך שקדם לחשיבה. למטרה זו שבא ע"י ה"אין".
ב"תרגום ירושלמי" למקרא, מתורגם הפסוק "בראשית ברא א-לוהים את אותו השמים ואת הארץ" כ: "בחוּכמָא ברא ה' יַת שמיא ויַת ארעא" – התרגום מפרש את אותה המילה "ראשית" במשמעות הנקרא "חכמה". כי שהחכמה היא תחילתו של ההעברה.
מתוחכמת זו גם הארה רגעית שמגיעה כיווני מקום פנוי, ורק אז זוהי הופכת לתפישה טובה שמוקרנת להבנה מפוצצת ולמעשה (כפי שנראה כשנעסוק בספירות הבאות).