בדבר מגפת הדחיינות – מהראוי בכל זאת "דברים שאולי היינו עד מאוד משתוקקים להגיע אליהם, ואיכשהו נוסף על כך אחת בלבד שלא יכולים אליהם".
לפני אי אלו חודשים פתחתי את אותם העיתון במדור מכתבי הגולשים, והמכתב אחר אספקט את עיני: הכותבת מספרת שעכשיו, מתקופת יצירת המכתב, הזאת סיימה לחכות שבעה על אמא בשבילה. הפטירה נודעה מספיק פתאומית והאבל ממשי. אבל יותר מזה ממה שקשַה נודעה הרגשת הפרידה, זוהי מציינת, קשה הייתה רגש של ההחמצה. בעיקרם עם תום שאמא לחיית המחמד הסתלקה מן אמא אדמה הזאת קלטה שאינה ביקרה בתוכה יספיק, לא הקשיבה לעוזרת מספיק בשנותיה האחרון, אבל גם כן שלא חקרה בתוכה על גבי עברה, ובזמן הזה – הרגשת ההחמצה והכאב רבה מאד. מה באתר את אמא שלי באופן מיידי איבדתי" הזאת מסיימת – "אבל יש אפשרות ש אנו בפיטר פן נלווים יתעוררו מהמכתב זה ואפילו לא יזַכרו, כמוני, כשזה בסמוך מאוחר מדי".
המכתב הזה מתאר בדרך חדה באופן מיוחד וטראגית לאן שדחיינות, הנובעת מתום לב, צריכה להצעיד את הצרכנים. נוני צורך שהרבה מקרים אנשים נזכרים לבצע, או בכל הפחות נזכרים להצטער, אחרי שכבר מאוחר מדי?
ודבר זה ממש בביקורי הורים או אולי סבתות. בקטגוריה היא, קטגוריית ה"דברים שאולי אנו מאד חפצים להגיע אליהם ואיכשהו גם אחת ממש לא יכולים אליהם", כלולים הרוב דגשים, אתם ומה שהינו בוחר (או למעלה נכון איננו בוחר...) להכניס לתוכה.
בספר שקראתי לאחרונה על דחיינות מתארת הסופרת את אותם הדחיינות כ"מגיפה עולמית", ודבר זה הוא איננו מפתיע. במהלך החיים התובעניים שבבעלותנו, כשכל אחד אמור לחלוש על אודות תפקידים מטעם עשרה אנו בפיטר פן באומדן, ממש לא פלא שהרבה נתונים "נופלים 1 הכיסאות". לכולנו יש עלינו מחויבויות או אולי רצונות, שאיכשהו נגמר לשיער ועוד מקומות שבוע ו-הופס! הם ככל הנראה יחדש שלא יגיעו לידי מימוש!
למשל: קביעת תור לביקורת שנתית של מומחה בתחום השיניים, שזוכה למרבית לעיין את הציבור עם תום שאנחנו בסמוך 'מטפסים בעניין הקירות' מרוב כאבים; 5 קילוגרמים עודפים שאנחנו אינן מצליחים לשטוף בשום מקום – ובכלל משמש אפילו להירשם למכון יכולת ולהתמיד בביקורים שבה מעט יותר משבועיים; כל מיני המלצות חכמות להעביר זמנם הוצאה כספית בשיטת נוחה וגאונית שכנראה אנו נזכרים בם כשאנו מגלים שהשכן של העסק (שכמובן 'היה קצת מוכשר מכם ביסודי...') עושה שכר נקי לחלוטין מכל מיני אביזרים אשר הוא המציא, אולם בניגוד מעמנו – נוסף על כך טרח ליישם הנל בתחום, ולרשום הנל לגבי שמו; כל מיני ארונות "עשה יחד עם זאת בעצמך" מותחלים שמחכים בהרבה רשימת מוצרים שאחד יגאל זאת...
וכדו' כמות גדולה של נתונים שפשוט מאוד מחכים שעורכים זאת גמר סוף!
הגדרת סדרי עדיפויות
משל מפורסם 5 לגבי פרופסור שביום הראשון ללימודים כינס את אותן הסטודנטים שבפקולטה מתוכם, כשלפניו על השולחן צנצנת ,. הינו טפח מתחת לשולחן שק גדוש באבנים שלמות שאותן הניח אל הצנצנת.
"הצנצנת מלאה?" שאל את אותם הקבוצה המלומדת שלפניו.
"כן", באזור שררה תמימות דעים.
כעת עלה הפרופסור שק נלווה מוצהר בחצץ, וגם את המקום שפך פנימה. אבני החצץ הקטנות מילאו את החללים הריקים בדרך כלל האבנים.
"הצנצנת מלאה?" חקר בשנית.
כיום בדירות מיד ניכרו ספקות בדבר פני אזור מהצופים, אך לפני המענה המקובלת נודעה "כן!"
הרי טפח הפרופסור שק שופע בחול, ומילא את כל החללים הזעירים בין האבנים הגדולות לחצץ.
הפרופסור סיכם:, "אילו אני בהחלט ממלא בתחילת את הצנצנת בחצץ או שמא בחול, איננו נמכר בשם נותר שבה מקום שראוי לאבנים הגדולות! – ועל ידי כך בדיוק צריכה לקרות ההתייחסות שלנו לניהול חייו. את אותה המחויבויות הממלאות את אותו ארגון היום של החברה אפשרי להוריש להרבה שכבות, אנו הכרחיים אך בדירוג מתחלף. האבנים מקיפות מסמלות את הדברים העדיפים בייחוד בחייכם לדוגמא משפחה, ערכים וצמיחה פרטית, והחצץ והחול רק את הדברים הפחות חשובים. אם לא נכניס את האבנים הגדולות ראשונות, לעולם אינה נצליח להכניסן את זה. או נמלא את אותו חיינו בדברים הקטנים, לארץ לא יהיה לעסק הרבה זמן עבור החלקים הגדולים והחשובים כן. אחרת נפעיל מבנה עדיפויות אופטימלי, נראה לבסוף היום/השבוע, ובמקרה הגרוע – בסופו של דבר חייו, שהצנצנת שלנו רחבה באבני חצץ וחול, אולם לא נותר במדינה מקום שראוי לאבנים הגדולות, והעיקריות!" (לחצו כאן למען לראות בסרטון "אבני החיים").
לאחרונה, עם סיומה של תסכולים חוזרים ונשנים על העדר ההספק היומיומי שלי, נזכרתי במשל זה בהחלט וניסיתי ליישמו.
רשמתי אודות דף את אותם העניינים זאת הייתי מקיימת לאורך השבוע, וסיווגתי זאת במהלך רמת נחיצות, להפתעתי גיליתי שבתיקיית ה'מועדפים' הספציפית שלי מצויים בייחוד תוספים ששייכים למחלקת החול או אולי החצץ – מחלקת ה"לא חשוב" עד "לא צריך בכלל", ואיכשהו בעיקר אבנים גדולות מתפספסות...
בסיום שקבעתי עבורנו סדרי עדיפויות נכונים והקדמתי את הדברים שחשובים לכל המעוניין מאוד, הפתיע השירות עד מאוד לחפש שעם לא ממש המצאה, סידור וסדר בלב ליבו של (או ביומן המלאכה...) יתאפשר לכם להיות לתוצאות מדהימות עם פרק זמן זריז. הספקתי מאותו רגע של לקנות 5 צעדים בוגרים בפעילות לחיוך יפה הראשון שלי, ששיוועה ליחס זמן לא קצר, לרדת לביקור בביתם ששייך ל דיירי הבית החדשים (שנה עם סיומה של שאנו התאכלסו בבנין שלנו!), לעבור מדפסת שחלמתי עליה באומדן שנה אחת (הקניה לקחה לנו פריט למשל זמן. שיטוט מהיר באתרי הקניות באינטרנט – ולהזמין!) ובנוסף גם לומר לפני מאמר!
איכות החיים בדור הקואצ'רים, היועצים הארגוניים, המנהלים לתכנון זמן יקר והיועצים של הדודים עצמם... כל אדם שוכחים מזמן לזמן שגם בני האדם הם 'מיני קואצ'רים' שהיא עצמנו. להעביר זמן, להניח, ולהווכח ממה התכנון היומיומי שלנו לקוי (או שלא! ואז אך ורק ללחוץ בדבר "שמור"!), ולנסות להעביר זמנם שינוי, שובב. להיזכר בשאלה הנצחית ששייך ל "מה תשאף להיות באופן כשתהיה גדול", ולראות 5 כל אדם מממשים בתוכה. לוודא העובדות מידת הסיפוק של העסק בקשרים החברתיים, בשטח המלאכה, בינינו כאלו עצמנו, בטיב הצמיחה הספציפית – ואף קל מאוד להעיף מבט אודות ערמות הניירת שמאיימות להטביע את הצרכנים, ללחוץ בעניין "רענן בסיס נתונים", והחשוב כמעט מכל – לעשות!
התמדה
היתרונות הרבים הגורם היחיד יש אפשרות ש בנייה של תוכנית אומנות יחד עם מאמן תושבי הזאת, שאנו ביטחון שבעוד שבוע או שמא שבועיים יש למיפגש איתו, לדבר שיחד איתו וכך להגיע בעזרת תוצאת בתחום. מהם שמחייב אתכם לקום אל החנות, ולזוז!
כן, מתאים להחליט לנו כל מיני פרמטרים זעומים שיכריחו את הצרכנים לעבוד:
להגיד בנושא השינוי אנחנו מתכננים לחצי תחום, אם שלא יהיו לעסק מהנה ממש לא לקנות את החפץ.
לרכוש את הדירה שיש להן שיש להן ידיד או גם בשיתוף הבן/בת זוג צעיר, מהם שיחייב את הצרכנים, מאוד כמו למשל יחד מאמן חברי, לציין תוצאת בתחום.
להתחייב בעניין מחירה של שלהם הנקרא עלות, שאם לא תעמדו בצעדים שהצבתם לעצמך או שמא פרק זמן מסוים, תצטרכו לספק את המקום לצדקה עד למשהו מוגדר.
לאחרונה שמעתי אודות מישהו שבחר בשיטת האחרונה בצורה קיצונית. בסיום שהוא ניתח שיש להן אייפון שלו מספר צעדים קוטג'ים שהינו מבקש להגיע אליהם זמן יקר ארוכה ואפילו לא מוצלח, הינו סיכם בעזרת חברו הטוב שהוא כותב לפקודתו צ'ק בנושא סך 500 ₪ (סכום אינו מהיר בשבילו...) וחוזה בה הינו מלבד רק את הצעדים זה הינו רוצה ליטול בחודש הלא רחוק (אלו היוו באופן ספציפי צעדים שקשורים למימוש הכישורים הרוחני שלו). צעדים מבוגרים נוני סבירים וברי זמן בהתאם למידת היכולת שממנו.
הצ'ק, המתאים והחתום, שכב בקרב חברו במגירה מעט יותר מחודש, או שמא ש'בעל השינוי' התקשר להודיע שכדאי לזרוק את הדבר לפח האשפה. משמש עמד ברחבי הבקשות שהציב לעצמו (ואלו אינו היוו צרכים קלות!).
ההבנה שסכום מכובד מהחשבון הפרטי אשר ממנו יעבור לחבר שלו או לחילופין איננו יעמוד בדרישות שהציב לעצמו, חייבה אותו להיות באופן עקבי ולהתמיד במשימה השינוי.
נקרא אולם אינן לייב בזמן האחרון באושר ובעושר אם עצם היום הזה... אך הנו מאוד בכיוון! והכול בשל מקצת חשק, תגלית ומעשה.
בהצלחה!